לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

Two Headed


For Sloth is a kingdom where men ignore the day - a melancholy land...
Avatarכינוי: 

בן: 34

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

Stop The Dams


הקלינג והקלנג, זו המתכת בראשי כשאני הולך.
אני שומע מעין צליל דנדון שכזה, קלינג קלנג.
הקלינג קלנג הזה - כל כך הרבה דברים קורים כשהולכים,
המתכת בראשי עושה קלינג וקלנג כשאני הולך,
משגעת לי את האיזון כך שהמחשבה הטבעית
פשוט סתומה בפנים. סתומה לגמרי.
אז צריך לשחרר את הסכרים ולתת לזרימה הטבעית לזרום.
זה קצת מטריף אותי.
צריך לשחרר את הסכרים,
אי אפשר לעצור את הזרימה הטבעית של החשיבה עם קלינגים וקלנגים!
נכתב על ידי , 19/8/2011 00:33   בקטגוריות בהשראת המוזיקה, הרהורים ומחשבות, וידאו, חירפון קל, לילה לבן, יצירתי, ליריקס, מוזיקה, מתורגם, תובנות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


Bye bye blackbird


Pack up all my care and woe
Here I go
Singing low
נכתב על ידי , 31/7/2011 11:47   בקטגוריות אישי, הרהורים ומחשבות, התבגרות, חוויות, חירפון קל, ליריקס, תובנות, מוזיקה, אהבה ויחסים, פסימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


עוד חוזר הניגון


קצת שקט אני צריך.

אין כל כך.

 

אז אני לא בבסיס, לקחתי רגילה.

זה לא מפריע לטלפון להמשיך לצלצל.

אז אני מסנן, לקחתי רגילה.

זה לא מפריע לי להפסיק להתמרמר.

 

איפה אני?

לא, כאילו... באמת... איפה אני?

מה הולך פה? לאן הכל הלך?

איפה כל מה שהיה בטוח? כל מה שהיה ידוע?

איפה הרצפה שלי למען השם?

נעלמה לי הרצפה...

 

נעלמה לי הרצפה ואיתה ההגיון הבריא

והשקט הנפשי, והרוגע שלי

פתאום אני ניהיה חולה

ופתאום על הזין שלי הכל

אז אני חוטף ריתוקים וגם זה על הזין שלי

כי מה ההבדל בין הבסיס לבית?

בבית יותר שקט וזה יותר מפחיד...

 

ואני כזה מלודרמטי שזה עושה לי בחילה,

אבל זין! ככה אני מרגיש עכשיו...

מלודרמטי ובכיין.

 

יש לי קטע עם פעם,

אני תמיד רוצה את אתמול

אף פעם לא את מחר

מחר בא כי מחר בא... אבל אם הזמן היה ניתן לשינוי הוא היה נשאר במחר לנצח...

 

 

איכ.
נכתב על ידי , 15/11/2010 21:04   בקטגוריות אישי, הרהורים ומחשבות, חירפון קל, שחרור, אהבה ויחסים, פסימי, צבא  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דפים:  
144,063
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , 18 עד 21 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPsychedelic Hazir אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Psychedelic Hazir ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)