לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אושר זה אם נותנים את זה למישהו

שלום לכולם קוראים לי עדי אני בת 17.5 מירושלים. שחקנית. כותבת שירים. אוהבת את הים..אני בנאדם של אהבה ושמחה בעיקר.. חיה על המשפט: "חיים רק פעם אחת"-צריך לנצל כל שנייה לדעתי..:) מה יהייה בבלוג ? הכל. מהלב היישר לפעולת ההקלדה :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007

גודל הציפייה כגודל האכזבה..!


היי

 

מה שלומכם ?

אני יודעת שהובטח נושא מרתק,סוער, סוחף וקורע לבבות..

 

אבל חשבתי על זה ובעצם איך אני יכולה להבטיח דברים כאלה ?

אני פועלת רק מהלב..

נטו כותבת כאן את כל מה שאני מרגישה..

בלי רצון לרתק אף אחד,

אלא עם רצון להזרים את המילים החוצה ולנקות את המשאבה של הלב שנראה לי כבר התפוצצה מרוב דברים שנמצאים בתוכה...

 

אז ככה:

לכמה מכם יש דבר כזה שנקרא "חבר הכי טוב" אבל אני מדברת על בן המין השני..

לבנות: "חבר הכי טוב"

לבנים: "חברה הכי טובה"...

 

תראו כיום אני עולה לכיתה י"ב..

ויש מישהו שאני מכירה כבר למעלה מ7 שנים..

ויש לנו קשר של זוג אחים..

באמת !

מקסימום שעות ביחד..

יושבים,

מדברים,

צוחקים,

אוכלים,

יוצאים,

הכל אפשר לעשות ביחד ממש כמו תאומים סיאמיים..

 

אז נכון שיש עליות ומורדות וזה בכל קשר בחיים,

צריך פשוט להפנים את הפאקינג עובדה הזאת..

ונכון שבזמן האחרון נהייתה לו חברה אז הוא קצת בענננים..

ומי כמוני יודעת מה זאת אהבה ועד כמה זה סוחף אותך לתוך מערבולת של חיים אחרים-חיים מטורפים וורודים..

עד כאן הכל טוב ויפה..

כשיש את הניסיונות שלו להחזיק את הקשר למרות החידושים ויש את ההבנה שלי...

אבל מה קורה כשבנאדם מאכזב אותך!?

כשבנאדם פוגע לי כמו סכין היישר במרכז של המקום הכי חשוב: בלב...

מה עושים אז?

 

אתם יודעים..

הטיפ שלי לחיים..

זה..

"תצפו רק מאנשים שאתם יודעים שלא יאכזבו אותכם"

תצפו מאנשים שהם באמת חלק ממכם, מהבשר שלכם..

למה אני קוראת ציפייה?

אם חליתם ולא יצאתם מהבית שבוע..

תצפו לטלפון ולביקור מהאנשים שאתם יודעים שבאמת יעשו זאת..

תכירו טוב טוב את החברים שלכם..

כי חברים בוחרים בפינצטה..

זה לא קל למלא תפקיד של "חבר" באופן מושלם..

אפילו על עצמי אני לא יכולה להעיד כ "חברה מושלמת "

כמה שאני מנסה...

 

הכי עצוב זה להתאכזב מחבר שעד עכשיו ציפיתם ממנו במשך שנים..

ותמיד הוא עמד בציפיות..

וככה להפך..

מה שהוא ציפה..

אתם הגשמתם-כמובן מאליו בשבילכם..

ופתאום, לפתע

באמצע החופש,

באמצע החיים..

הוא עושה משהו שנגד את כל הציפיות שלכם..

אז אתם שואלים את עצמכם את השאלה הגדולה:

מה עושים!?

 

אם ננתק את הלב , נהפוך לרובוטים ונברור אופציות אז עומדות מולנו 3:

א. ללכת ולדבר איתו עם כל הכאב, הצער והלב הפגוע.

ב. להתעלם.. לחבק את האגו שלנו ולחכות שהוא יתעשת על עצמו יקלוט שטעה ויבוא להתנצל..

ג. להבליג.. להתקשר אליו שיחת חולין.. להבליג על הכל כלא היה ולשמור את האכזבה הזאת באיזה תא בלב שנקווה שהיא תישאר שם לא תצוץ ולא תפריע לנו יותר..

 

מה אתם אומרים...? תהיו כנים עם עצמכם.. אם היה קורה לכם מקרה כזה...באמת עם הבנאדם שאתם הכי אוהבים ואתם מרגישים פגועים.. מאוד פגועים איזו מהאופציות הייתם בוחרים ?

 

אשמח לשמוע...

 

עד אז אני ינסה לקחת את העניינים בפרפורציה..

ולהשלים עם העובדה שלא הכל מושלם בחיים..

וצריך לקבל את זה

עם חיוך

חמוד :)

 

שלכם

עדי

 

 

 

נכתב על ידי , 9/8/2007 12:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דלקת גרון- מעיק !


 

 

היי..

 

טוב האמת.. זאת פעם ראשונה שאני כותבת כאן.. ואני מודה שבחרתי הפעם בנושא דיי מוזר.. להבא מובטחים קטעים מטורפים.. על אהבה.. על החיים וכל האקשן שבפנים :)

 

אבל באמת ! כרגע אני פשוט לא יכולה להתעלם מהעובדה שיש לי פאקינג דלקת גרון מטורפת..

תגידו גם לכם זה קרה פעם, שהכל טוב ויפה.. ופתאום באמצע היום אתם בולעים את הרוק ומגלים שכואב לכם ?

ואז אתם אומרים לעצמכם.."טוב נו זה בטח עוד מעט יעבור" וזה פשוט לא עוזב אותכם ?

אין מה לעשות, אני מודה שאני הילדת שמנת של אמא וכל דבר ישר זה "ללכת לרופא" "לבדוק את העניין" כל כאב נהייה מלחיץ מי ישמע כולה שקד אחד מסכן שעושה בעיות בגרון ואמא מתייחסת לזה בתור קריסת מערכת כללית...

 

אז מגיע הקטע הזה שמתקשרים לרופא, עונה הפקידה האמריקאית הסבלנית שלו.. שיש לה תשובות כל כך טכניות כאילו הן כתובות מולה על דף.. ממש כמו המנחים של החדשות.. ותמיד אין לי מושג למה התור הפנוי היחיד הוא ב15:40 או 14:30 תהרגו אותי אני לא אבין למה..

 

טוב אבל את התור היא קבעה לי לעוד יומיים.. אז מה עושים ביינתים?

אני אגיד לכם מה עושים..

10 כוסות תה בערך.. עם דבש ולימון כל אחד מהם..

לא לדבר יותר מדי

לא לאכול יותר מדי

ולא לפתוח את הפה לעניינים אחרים.. (המבין יבין)

סבבה זה מה שאני אומרת, אני ריאליסטית..אבל מה אמא אומרת אתם יודעים?

 

"לנוח"

תהרגו אותי..

אני לא מבינה מה הקשר?

אם אני אשכב על המיטה , יסתכל על התקרה ויספור כבשים

השקדים הכואבים יספרו גם את הכבשים וככה הכאב יעבור ???

 

יודעים מה הכי מצחיק...?

שבריאות זה אשכרה מה שמנהל אותנו..

תחשבו על זה רגע..

אתם יכולים לתכנן 1000 תוכניות ביום..

באמת..

אף אחד לא מונע בעדכם:

ללכת לשופינג..

סרט..

בריכה..

ים..

אבל...

מה תעשו אם פתאום..

הראש דופק כמו חבורה של פטישים ?

הבטן מנדנדת ?

או שאולי הגרון כואב?

כמו שקורה לי ביומיים האחרונים?

 

אנחנו צריכים להשלים עם העובדה..

שאם "משהו קורס במערכת"

אז אשכרה צריך לעצור את המרדף אחרי החיים..

"לנוח" כמו שאמא אומרת..

ולשתות 900 כוסות תה כמו שאני אומרת חחחח

סתם סתם אני לא מציעה לאף אחד לשתות כזה סכום של כוסות תה..

שלא תתעורוו תסתכלו במראה ותגלו שאתם טיון או משו כזה..

 

ד"א ככה כותבים : "טיון"?

וואי אני מניאקית אם למישהו מכם בכלל יצא לכתוב את המילה הזו אי פעם.. :)

 

טוב אני מקווה שיילך לי בביקור אצל הרופא..

אין למה לצפות..

כשהייתי קטנה אשכרה הייתי מחכה להפתעות האלה שלו..

המשרוקיות והעטים

או למדבקה המטומטמת שכתוב עליה:

"יצאת גיבור"

או משו כזה..

 

מקווה בשבילכם שביינתים אתם נהנים מהחופש כמו משוגעים..

ולא צריכים לעבור ביקורי רופא על התקררויות ודלקות גרון באמצע הקיץ..

בלי קשר לחיים :)

מבטיחה לכם נושא הבא

יותר מרתק..

 

חחחח כנראה שהכאבים חוסמים את הלב מלפרוץ החוצה...

שתבינו אני בדרך כלל יושבת וכותבת שירים...

ועכשיו אני מזיינת לכם בשכל על דלקת גרון

כשאתם בריאים כמו שוורים טפו טפו טפו

אז..

נתראה בפעם הבאה

בנושא יותר עמוק

מילה שלי :)

לילה טוב ! ! !

 

עדי

 

נכתב על ידי , 7/8/2007 23:18  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





יום הולדת שמחAvatarכינוי: 

בת: 35

ICQ: 300865663 






56
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי :) :) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי :) :) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)