שלום לכולם,
כן כן.. חזרתי משלושה ימים של הנאה בניצנה.
ביום הראשון קמתי ברבע לשש בבוקר כדי להתייצב בבצפר לפני שבע. הייתי ממש רדומה אבל ציפיתי לכיף חיים!
כשהיינו על האוטובוס אז ראינו מישהו ממש יפה (חתיך ^^) ומסתבר שהוא אחד מן המדריכים. הוא אמר לנו שהוא המדריך של ט'5 (אני בט'1) והתחלנו להשתגע, ילדה נסתה לשכנע אותו להישאר ולאחר כמה דקות שמענו "שלום כיתה ט'1 אני אומר ואני אהיה המדריך שלכם בניצנה". שמחתי נורא שהוא המדריך שלנו בשלושה הימים הקרובים.
אבל זה לא הכל, הצטרף אליינו עוד מדריך שקוראים לו דרור. בעצם דרור ועומר הם עושים שנת שירות בניצנה וזה בעצם התפקיד שלהם.
עשינו שיחת פתיחה נחמדה והמשכנו לשיבטה. כל אחד מהמדריכים של השכבה היו בעצם אנשים "שחיים" בשיבטה, זה דרך מהנה ללמוד על המקום. 
לאחר שיבטה ואחרי האוכל כמובן - היגענו לניצנה! התחלקנו לחדרים שהם מסריחים ומגעילים
, אבל אחרי כמה זמן מתרגלים.
אבל האוכל בחדר אוכל מגעיל עוד יותר, הכל לא מבושל והכל בע.. חח.
אחרי החלוקה הלכנו לטיול אופניים, אני הלכתי ברגל עם עוד 2 חברים ועוד כמה ילדים וכמובן דרור הוביל אותנו. אפשר לראות דברים נפלאים במדבר שאי אפשר לראות באופניים, למשל, היפרוק - הוא צמח מדברי שאי אפשר לגדל אותו אבל נגיד שאתם נתקעים במדבר בלי דודוראנט או סבון ואתם מזיעים מהחום הזה, ומסביבכם יש מלא צמחי יפרוק, אז אתם לוקחים חלק מהצמח- שופכים עליו מים- משפשפים - וזה הופך לסבון! וואו!
כשסיימנו ללכת, הגיענו "לבוסטן", זה מקום שבו מגדלים במדבר ענבים, זיתים, פטל ורימונים. דרור סיפר לנו שזהו הפרוייקט האישי שלו (ועוד חבר) לדאוג לבוסטן. אפילו טעמתי פטל וזה היה חמוץ אך טעים (:
בעצם כך הסתיים לו היום הראשון בניצנה.
ביום השני קמתי בשש וחצי והתארגנתי לארוחת בוקר, גם כן הייתה מגעילה אך אין מה לעשות.
דרור לא הגיע ליום השני להדרכה כי לא רגיש טוב, וזה ציער אותי מאוד. ובכל מקרה, עומר היה איתנו והסביר לנו על פארק הסולארי בניצנה ועל מקום המחזור של ניצנה. אחר כך היה בריכה, מלא השפרצות וכמובן עליי.
אחרי כמה זמן הלכנו להסבר על "תרגיל החולות" שאנחנו נבצע אותו. עומר הסביר לנו על החיות שיש שם בחולות וגם מה בעצם נעשה. זה היה מעניין מאוד. אחרי ההסבר יצאנו "לתרגיל חולות" בו היינו במקום עם מלאא דיונות חול, תדמינו בית שמחסה אותו ערימה ענקית של חול. כל הזמן תיפסתי והתגלגלתי בחולות וזה היה כיף (אין פלא שחזרתי מלאה בחול). שיחקנו שם במשחקי חברה בפסגת הדיונה הענקית והיה מהנה ממש! ירדנו במשחק "החמור" , היה מצחיק! 
לאחר ההתלהבות בחולות התרכזנו והכנו לעצמנו ארוחת שטח טעימה במיוחד! אין כמו המרק שלנו.
כשסיימנו הלכנו לחפש חיות ועקיבות, מאצנו שחרחורית וישומית הסלע,אבל הכי מפחיד היה למצוא נחש! לא סתם - ארסי! מאוד אפילו. נכנסתי לשוק והתחבאתי טיפה מאחור. חחח פחדנית שכמותי.אחרי שחזרנו ביקשו 4 מתנדבים לרחוץ כלים, התנדבתי ורחצתי. פתאום אמרו לנו המדריכים (ובינהם עומר) "תעזבו את זה אנחנו נסיים" ואז התקבצנו לנו בקבוצה וצילמו אותנו כמו שהמסורת שלהם ובהפתעה אמרו לנו "צוות כלים! הפתעה!" השפריצו עליינו דליים של מים והתחלנו להשתגע! התחלתי לסגור חשבון עם עומר ושפחתי גם עליו מים. חחחח היה מצחיק.
ככה הסתיים לו יום של הנאה.
ביום השלישי (והאחרון
) ארזנו חזרה את כל הדברים למזוודות שלנו ונעזוב בצער את ניצנה. בהתחלה שמנו את התיקים באולם גדול ולא הייתה לנו גישה אילהם. ובהפתעה נעימה- דרור חזר להדריך אותנו! 
הלכנן קודם למקום במדבר ששם הסבירו לנו על הבדויים החיים במדבר. עומר ודרור התחפשו לבדויים (טחחח XD) וניהלו בעצם שיחה איתנו על התרבות הבדויית. לאחר ההצגה הנעימה הכנו לנו פיתות על הטאבון, יצא טעים!
אחרי הזלילה של הפיתות יצאנו לרכוב על גמלים, אני היחידה שלא רכבה על גמל - מתוך פחד אבל היה כיף גם ללכת ברגל, קצת ספורט לא?
עדיין יש לי חשבון לא סגור עם עומר ודרור על זריקת קקי יבש של גמלים חח XD
אחרי הגמלים האלו, הלכנו לבריכה, לא נכנסתי כי לא היה לי נוח להיות עם בגד ים כל היום. אז ישבתי ושיחקתי קלפים. אחר כך שמנו את המזוודות באוטובוס ונסענו לשדה בוקר.
שם היינו בקבר בן גוריון והיה לנו חידון עליו. 
אחר כך - היה לנו שיחת סיכום ,
, שממש לא רציתי שתתקיים. רציתי עוד, עוד טיולים, עוד ימים של הנאה עם המדריכים.
הצטלמנו כולנו עם המדריכים הנהדרים שלנו. לא כל טיול אנחנו מקבלים מדריכים כל כך טובים!
בדרך חזרה הבנתי שלא יהיה כלכך סיכוי לראותם שוב, התחלתי לבכות כמו משוגעת עד עכשיו על סף דמעות מתוך געגועים למדריכים.
ככה הסתיים לו הטיול הנפלא הזה לניצנה.
דרור ועומר אני מתגעגעת אילכם מאוד! הלוואי והיינו נפגשים שוב ומעלים זיכרונות נהדרים מהטיול.
עד כאן להפעם.
שלכם,
ענבל שמתה מרוב געגועים.
נ.ב. אני יודעת שאולי תחשבו שזה קצת פתטי להתגעגע למדריכים אבל זה מה שאני מרגישה.