לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The quiet scares me cause it screams the truth



Avatarכינוי: 

בת: 31

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2009

סבא..


 

 

 

As you go through life you'll see

There is so much that we

Don't understand

 

And the only thing we know

Is things don't always go

The way we planned

 

But you'll see every day

That we'll never turn away

When it seems all your dreams come undone

 

Even those who are gone

Are with us as we go on

Your journey has only begun

 

Tears of pain, tears of joy

One thing nothing can destroy

Is our pride

 

 

 

 

עבר פחות מחודש, ועדיין כואב כמו ביום הראשון .

אין קטע של לעכל את מה שקרה לנו.. דבר כזה בחיים לא יקרה .

אני מנסה.. כמה שאפשר.. לסחוב .

אני מתגעגעת כ"כ . הבית שלכם נורא ריק בלעדייך .

לא.. זה כבר לא הבית שלכם יותר . לא בלעדייך .

זה תמיד היה " הולכים לסבא וסבתא ", ואני בחיים לא אצליח להגיד רק " סבתא " . בחיים לא .

היית הבן אדם הכי חזק, חכם, טוב לב, גאה ומסור שאני מכירה .

וכולם אמרו את זה .

 

משפחה שלכל אחד ממנה יש שריטה משל עצמו ממזמן כבר איבדה את השפיות .

ואני, בתוך כל הבלאגן הזה, מנסה לעזור כמה שאפשר .

לפני שאני גם אתמוטט .

החיים של כולנו זה לא אותם חיים בלעדייך .

היית עמוד התווך של המשפחה הזאת, הדבר שאיחד את כולנו .

עכשיו כולנו מאוחדים הרבה יותר, אבל בצורה שונה .

 

ואני פה, על הארץ הזאת, חי בצורה שונה ממש שחייתי אז .

כותבת אלפי שירים ומוחקת אחד אחד,

מסתכלת על התמונות שלך ונזכרת בכל רגע אפשרי,

נמצאת הרבה יותר אצל סבתא, כמעט והחלפתי כתובת.. אפשר לאמר..

מנסה להיות כמה שיותר בסדר, כי אמא כבר השתגעה ממזמן,

החופש הלך, אני לא כ"כ יוצאת, ואלפי התוכניות שלי הלכו לפח .

 

וכמה שהכל נראה דומה.. הכל כ"כ שונה .

 

הייתי עושה הכל בשביל להחזיר אותך .

אבל אתה כבר לא תחזור . אני יודעת .

אין שום דבר שאני אוכל לעשות נגד מה שקרה..

 

הדבר היחיד לעשות הוא לקוות שתשמור עלינו מלמעלה .

שתעזור לסבתא להשתקם לאט לאט,

שתרפא את הלבבות השבורים של ההורים, הדודים, הדודות, הנכדים, החברים

וכל מי שהכיר אותך אי פעם..

 

ואני יודעת שכשהיית פה אף פעם לא הראיתי מספיק,

אז אני כותבת פה עכשיו, בתקווה שזה איכשהו ישנה את ההרגשה המסריחה שלי,

סבא ? אני יודעת שלא הייתי הנכדה הכי טובה .

אבל אתה היית הסבא הכי טוב .

אני אוהבת אותך הכי בעולם !

ניפגש בקרוב..

נכתב על ידי , 19/7/2009 13:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTo0mTiM :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על To0mTiM :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)