לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Extraordinary


One day I`ll be Perfect, I`ll be so Extraordinary

Avatarכינוי:  לוס .

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מה שהיה היה


אני שמחה להודיע כי - היה לי סופ"ש מדהים מבחינת אוכל, באמת.

ביום חמישי נורא נורא שמרתי והגעתי אולי ל600-700, בשישי יש מצב שאפילו ל900

ובשבת בקושי ל400.

נורא התאפקתי לא לקחת לקס' ביום שישי וזה השתלם לי כי במילא הייתי פעילה בסופ"ש והכל אז שרפתי קל'.

כרגע אני שוקלת 52.4, שזאת ירידה לכל דבר, במיוחד כי אני במחזור!

אני ממש שמחה שאפילו רציתי לשים סמיילי מחייך בתחילת הפוסט אבל המעמד של היום לא מאפשר זאת. (לדעתי)

 

אבל אבל אבל!

ככה שמחה ככה כאובה!!!

ביום שישי אכלתי קלמנטינה (כלמנטינה?) ובכלל לא חשבתי על זה שזה אסור לי בגלל שפירות הדר מכילים חומצות או משהו שמייצר חומצה.

ובקיבה שלי זה אסון.

אני לא יודעת אם יש פה עוד בנות שחשות כאבים עזים בבטן עד כדי כך שהן לא יכולות לעמוד ומתחילות לחוש בחילה,

בכל מקרה אם כן אז זה פצע בקיבה וזה לא עובר.

וזה נורא נורא נורא נורא נורא כואב.

ובמשך של הסופ"ש של עבר לי, אפילו לא היום בבוקר. זה נרגע אבל לא ממש עבר.

נראה מה יהיה עם זה.

 

יום ראשון 18/04

בוקר - נס קפה [40]

ביניים - 3 פירכיות [90]

צהריים - מרק לייט ללא איטריות [40] + פירכית [30] + כף שיבולת שועל [35] = 105 קל'.

ביניים - כף קוטג' [60 נראלי] + תפוח [50] = 110 קל'

ערב - לא זוכרת בדיוק

סה"כ: פחות מ500 בדוק.

וסתם נוסטלגיה, ראיתי היום את עידן. כזה אפס.

 

יום שני גם הלך לי טוב, הגעתי אולי ל400 והכל היה סבבה לגמרי.

כשנשקלתי בבוקר של יום שני הייתי 51.9, עוד ירידה מצויינת.

 

יום שלישי...אמממ... חששתי מהיום הזה עוד מהסופ"ש, על האש אצל ר'.

לא יצאתי בזול בכלל, במקרה הטוב סגרתי את אתמול ב1200....

 

והיום, יום רביעי. אני מכוונת צום אל נראה מה יהיה.

 

מקווה שיהיה לכולנו שבוע רגוע, מוצלח ובטיחותי!!!

אוהבת, לוס 3>

נכתב על ידי לוס . , 18/4/2010 16:47   בקטגוריות אוכל, הצלחה, יומן אכילה, מחזור, משקל, עידן, קלוריות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



להתעלם מחוסר הייציבות והבוגרות בפוסט.


כרגע על קו ר'-בית, לא אוכלת-טורפת. סך-הכל 51 קילו של גועל.
סחרחורת מפעם לפעם, הקיבה זועקת והזיעה מתגברת. אני חלשה, אבל חזקה כי סרבתי לאכול שוב.
אבל קשה לעבור גמילה, קשה לחזור למינימום אחרי שהתרגלתי למקסימום.
אז אני אומרת לעצמי שאני אקח קצת ואמשיך עם הגמילה אחרי זה.
אז קצת במונחים של מקסימום זה לא ממש קצת ואז בא לי להיגמל מהחיים.
למה אני כזאת כישלון גמור?
אני כ"כ מכורה לאוכל, אני לא מצליחה להתמודד איתו או להתנהל איתו ובטח שלא בלעדיו.
ואני מנסה בכל כוחי. אבל אני חלשה.
אני כבר לא מסודרת, הכל מבולגן וחסר התאמה. אין שום הקפדה.
הבוקר עובר ואז שוב מתחילים תסמיני גמילה, כאבים בעיקר. ולי יש שוב הדרך להפסיק אותם.
רק צעד אחד, משהו קטן מהמקרר, איזה פרי...או טוסט, או פנקייק, או שוקולד או בורקס או... איכס.
זה לא נגמר. מעגל של הרס.
'מכרתי את עצמי לשטן' אני ממלמלת לר' ומנסה לחשוב האם אי פעם אצליח לשלם מחיר כה גבוה.
ויש לי סיוטים על אוכל וחלומות על איזה אחד ששכחתי ממזמן, חלומות על עידן. מאיפה הוא בא פתאום?
אולי זה לא בגדר חלום וזה נכנס לקטגוריה של הסיוטים. האמת שלא אכפת לי.
לישון ליד ר' ולהיות בתוך סיוט על עידן זה לא מצב אידיאלי אבל אם לא אכפת לי אז לא ממש משנה על מה הסיוט הא?
ולמה לא אכפת לי לישון ליד אחד ולחלום על כאילו אחר? כי הראש שלי מתמקד רק בדבר אחד - בקילוגרמים!
מה זה רגשות לעומת להוריד עוד קילו? מה זה חלום מטופש ליד התגשמות כל מהותי?
בא לי לבכות.
למה אני לא יכולה להיות רגילה, שיהיה אכפת לי מדברים רגילים, לרצות דברים רגילים.
למה אני תמיד חייבת להיות יוצאת דופן.
בזמן שלמישהי רגילה יפריע שהג'ינס לא מתאים לנעליים לי יפריע כמה שהגי'נס לא מתאים לי לגוף - כמו כל דבר.
וזה מזכיר לי -
את יום כיפור העברתי בעיקר עם ר'. יצאתי בניגוד לרצוני. ולמה?
ביום כיפור אי אפשר להודיע מראש לכן באים בלי הודעה והאמת שאין לי בעיה עם זה אבל כשבאים בבגדים יפים ונראים כ"כ טוב,
כשאני עוד בפיג'מה וחושבת על מה שהולך להיות לי כשאני אתחיל להתארגן זה לא טוב.
אז אני מתבקשת להתארגן ככה במהירות ולצאת להסתובב קצת. שלושה אנשים מחכים לי כרגע ואני בתיסבוכים.
שום דבר לא נראה עליי טוב, שום דבר לא מתאים, אני בכלל לא מאורגנת ולעומתן אני נראית כ"כ רע.
הן כנראה מבינות שזה לא הולך להסתדר ואני נותרת עם ר', מתחילה לבכות.
למה למה למה, מה כ"כ קשה לקחת משהו מהארון וללבוש? יש לי כ"כ הרבה בגדים שכל אחת הייתה רוצה.
"אני לא מאמין שאת כזאת עיוורת, היא לא שמנה אבל בהחלט שוקלת הרבה יותר ממך" ר' ניסה לדבר אליי בהיגיון.
חוזר על מה שאני כבר יודעת.
אבל מה זה משנה אם היא יותר שמנה ממני כל עוד לה נוח עם עצמה וכשהיא יוצאת היא פשוט נראית מליון דולר.
זה כל פעם אותו הדבר. אף פעם לא קל איתי.

 

אמן שיום אחד אני פשוט יוכל למשוך משהו מהארון, הוא יעלה בלי בעיה ואני אדע שלא משנה מה - אני נראית טוב, אני רזה. סופר רזה.
יקומו החכמים ויגידו - אבל את כבר רזה.
אז?
אתם מכירים עשיר שלא היה רוצה להיות עשיר יותר?!?!?!?!? (נכתב בעצבים, גם לי מותר להתנהג בילדותיות לפעמים)
אני רוצה להיות רזה יותר! אבל בגלל שלדעתי אני בכלל לא עונה להגדרה של 'רזה' אז כן, אני רוצה להיות רזה.
- השורות האחרונות נכתבו עם התעלמות מוחלטת מהעובדה שלא משנה כמה רזה אני אהיה אני תמיד אראה לעצמי שמנה.

 

בינתיים יש ימים שאני נראית סופר מפחידה מרוב שלא אכלתי וגם אני מאוד עצבנית.
בגלל שאני אצל ר' אז הוא זה שסובל -אבל באמת סובל- ממצבי הרוח המשתנים שלי.
מתוכננות לנו כמה ארוחות ערב בחוץ, איזה דיכאון.
ניסיתי פעם לתת לר' לאכול לבד וזה התקבל בהרבה מבטים חשדניים מצד כל העובדים. זה לא מצב נעים ובהחלט לא ממליצה.
הפחד שלי הוא שברגע שאני אגע במשהו אז כרגיל אני אגע בהכל.
חסרת מעצורים שכמותי.
מה יהיה?
עוד מעט יש לי גם טיול שנתי. לבכות לבכות לבכות. טיול שנתי בחורף?!
לא מספיק שאני נראית ענקית אני גם אצטרך לשים עלי עוד שכבות ולהראות כמו איזה דמות מסאות'פארק!?
ולשים ג'ינס?! אין לי ג'ינסים - אפילו לא אחד שאני לובשת. ומפחיד אותי למדוד משהו שנראה עלי כ"כ נורא.
איזה בעיות וחיים קשים יש לי הא?  אני כזאת עלובה.


יבוא יום ואני אכתוב על משהו משמעותי. מבטיחה.
לוס.

 

 

היום (שני 5/10) נשקלתי - 51.2

יום שישי 9/10 אני מקווה לשקול 50.5 סליחה, לא מקווה. יום שישי אני אשקול ככה.

 

עריכה: מאוחר יותר אחרי שכתבתי את הפוסט הלכתי לסיבוב עם ר'. נחשו מה.

קניתי לא אחד, לא שניים, לא שלושה אלא ארבעה ג'ינסים! מאפס ג'ינסים בארון פתאום יש לי בשפע.

ואם להיות כנה ולהודות, קניתי אותם במידות קטנות ממה שחשבתי.

וזה עדיין לא טוב מספיק.

נכתב על ידי לוס . , 5/10/2009 13:38   בקטגוריות אוכל, אנוכיות, אני, בריאות, גוף ונפש, הפרעות אכילה, חברות, יום כיפור, כעס, מחשבות, מטרה, משקל, סיפורים, סחרחורת, עצבים, פחד, צום, ציטוטים, ר', רגשות, רזה, רזון, עידן, גמילה  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



44,110
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללוס . אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לוס . ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)