יש אי שם |
| 6/2008
מבול
"אם נשרוד את המבול הפעם,
כל חיוך יהיה שונה, נגוע"
וזה כל מה שאני יודע מהשיר היפהפה הזה, ובכל זאת שרתי אותו כל היום. שרתי לעצמי אותו, שרתי וחזרתי על עצמי. שרתי אותו כששמחתי וכשלרגע התערערתי במהלך כל היום העמוס הזה, שרתי אותו לבד וכשהייתי איתם. והשירה לא מבטאת אושר בעיניי, השירה מבטאת נוכחות והיא מבטאת הצבת עמדה. ומעניין איפה אני עמדתי בכל המערבולת הזו. מעניין אם משהו שומע את הקול שלי.
"תשיר שניה!"
"לא אשיר. אני שר כל היום, אתה מוזמן להאזין."
-
דיברתי אתמול עם אורין במשך שלש שעות. זה לא שאנחנו לא מדברים שלש שעות ביום; אבל דיברנו שלש שעות עמוסות, בהן דיברתי הרבה עליי. לא השתמשנו בסמיילים של מסנג'ר כמעט בכלל, ואם כן, דלים במיוחד, דיברנו בשפה גבוהה וברמת חשיבה גבוהה מאד. אני אוהב את זה ככה, אני הכי אוהב את זה ככה.
-
"אי אפשר לאהוב אותך יותר"
-
הייתי סוף סוף בים. לא היה מספק כמו שרציתי. המחסור עדיין קיים וכן החיפוש אחר ליווי.
-
אני רוצה להתנסות בהמון דברים שאני מרגיש שאני בחיים לא אעשה.
אני רוצה לעשן, לשתות, להזדיין ועוד כמה דברים שכרגע רחוקים ממני אלפי קילומטרים.
אני רק לא מוכן לקחת את האחריות על זה. אני גם לא מוכן להסתיר. כנראה שזה לא יקרה בזמן הקרוב.
-
I'm timid! I'm timid!
-
האייפוד נכבה תמיד בזמן הלא נכון וכעסתי עליו אתמול. אני באמת גרמתי למשהו להסתבך או שאולי אלו רק המחשבות המעוותות שלי? זה בכלל לא משנה כבר.
-
"והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב"
-
מחר המבחן האחרון השנה. אני לא מאמין שזה מחר. אני סיימתי. אני באמת סיימתי.
אני סיימתי!!!
-
הסוף, עמרי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
