Just smile to the world

בוקר מפציע.

מתעוררת כשפנייך מחייכות אליי,

וחושבת לעצמי...לעזאזל כמה היו רוצים להיות באותו מקום-במקומך

כמה היו רוצים לראות אותי ניחוחה מבלי המסכות של היום-יום

כמה היו רוצים לחלוק איתי את הרגע הכל כך אינטמי הזה

שהוא רק שלי ושלך כרגע...

האם אני באמת אוכל להכניס אותך שוב לחיי כבעבר?

מבלי חששות,מבלי לפחד,מבלי יותר מידי מחשבות.

ורק לחייך אלייך חזרה כשהבוקר מפציע.