מקום אחר

"אין לך סיכוי"

במסדרונות כחולים ארוכים, עם אנשים חלוקי כנפיים

דמעות על הרצפה, ודם על הידיים

מנסים לתקן את כל שעשינו

מנסים לשפר איכן שטעינו.

כמה שנים קודם, בסימטה אפלה

עוצם את העיניים, מדמיין את מבטה

רק פעימות ליבה פועמים במחשבות

רק עוד טעם מתוק, שמלמד איך לחיות.

בכמה רגעים, של אושר בלתי מנוצח

היא התקווה, האושר הנצחי

היא כל מה שלא היית, כל דבר אמיתי.

ואולי אם היית מתעורר בזמן

לא לוקח אחורה, לא מחשיב גם "כמובן"

ועושה את מה שהיית צריך לעשות

אז אולי היום, גם לך הן לא היו זולגות.

וככה, עם עוד סיפור שישכח

שוכבת במיטה אל עבר המחר

זה לא מגיע לה, לא מגיע דבר.

אז אתה שר

גם אם מאוחר, לא ישאר בך סיכוי

להצליח, להקפיא את הזמן

להחזיר את הכל אחורה.