לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

lovely love


מי אמר שלא מתים מאהבה? מתים! זה פשוט קורה ושנים אחרי רשום: סיבת המוות לא ידוע....

כינוי: 

בת: 37

ICQ: 259885192 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2008

להעריך דברים


אני נכנסת לפה בזמן האחרון וקוראת הרבה בבלוג מסויים של אחת הבנות היותר נפלאות, היא חולה וכשאני מסתכלת על הצרות שלה הצרות שלי באמת נראות מזעריות לעומתה...

הכאב הוא כאב שונה ללא ספק, הפגיעה היא פגיעה שונה, אך זה מדהים עד כמה כולנו מרובעים ותקועים בתוך הצרות שלנו...

במקום לאהוב ללא תנאים במקום להתפשר אנחנו מבררים ובוררים ובוחרים כשיש כאלה בעולם שאין להם את הזכות ברירה, שגם אני הייתי כזאת פעם, כשהייתי בערך 25 קילו יותר גם לי לא הייתה את הזכות בחירה והיום התלהבתי...עושה מה בראש שלי בוחרת, ומעזה אפילו להיפרד, שפעם פחדתי מהמילה הזאת...

יש אנשים שאין להם כסף לכיכר לחם ואני יכולה לזרוק סנדוויץ' שסתם לא בא לי עליו.

יש אנשים שאין להם הורים ואני יכולה לריב עם ההורים שלי יום יום ומבלי לעצור ולחשוב על זה ככה...

אז נכון לפעמים אין מה לעשות זה הטבע האנושי צרת רבים חצי נחמה...

אבל לפעמים אנחנו צריכים לעצור ולחשוב ובעיקר להעריך את מה שיש לנו...

אז הנה כמה דברים שאני מעריכה:

אני מעריכה את אבא שלי שמאמין בי ללא צל של ספק

אני מעריכה את אמא שלי שכל כך חזקה ואמיצה

אני מעריכה את אחותי הקטנה שתמיד מחפה עלי

אני מעריכה את נטלי (החברה הכי טובה שלי) שתמיד לצידי בכל צרה

אני מעריכה את אשר (האקס המיתולוגי) שתמיד שם בשבילי, שומר עלי, ונתן לי 4 שנים מדהימות בתור חבר וממשיך להיות הידיד הכי טוב שלי

אני מעריכה את המפקד שלי (כשהייתי חיילת) על זה שבזכותו זכיתי לחוות את חוויות הצבא בצורה קלה יותר

אני מעריכה את הבריאות שלי (חוץ מאנמיה קטנה) שאני בריאה למרות שאורך חיים בריא זה לא השם השני שלי

אני מעריכה את כל מי שפגע בי כי זה מחשל ולמדתי הרבה מהם על החיים

אני מעריכה את הטעויות שלי כי הם גורמים לעבור את הגשרים שנוצרים לפני

אני מעריכה את הגוף שלי שידע להצטמצם כי אם לא אני חושבת שכרגע הייתי בטיפולים פסיכולוגיים על שנאה עצמית

אני מעריכה את דודו (ידיד טוב שלי שנהרג במלחמת לבנון השניה) כי בזכותו למדתי שעדיין אוהבים גם אחרי שמאבדים ובזכותו למדתי להעריך חיים (כי כשהוא נהרג הרעבתי את עצמי במטרה למות)

אני מעריכה חיים כי זוכים לחיות רק פעם אחת ואסור לשכוח את זה.....

 

לגבי הבחורה שהזכרתי בתחילת הפוסט כנסו אליה, תקראו, תעריכו אותה, על החוזק שלה על האומץ שלה ועל הקסם שבילדה, כי היא באמת מדהימה והיא צריכה אותכם http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=567181

 

נכתב על ידי , 20/12/2008 00:23  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טעות טעות...


היו הייתה בחורה צעירה וטיפשה, התאהבה בבחור מדהים, אהבתם נמשכה במשך 4 שנים תמימות, מדהימות, לאחר פרידה מרה אותה הבחורה הצעירה והטיפשה המשיכה לאוהב אך החליטה להמשיך הלאה, התחילה לצאת עם גברבר מגעיל, שבגד בה ולבסוף חזר לאקסית המגעילה שלו ואז היא התחילה לצאת עם גבר חתיך בטירוף וגם איתו אחרי שבועיים היה כישלון והנה עכשיו היא לבד ורע לה...
מגיע לה?
נכתב על ידי , 15/12/2008 22:58  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גורל? אהבה? אקסית?


4 שנים עם בחור מדהים 4 שנים מלאות באהבה שמחה ואושר, לאחר מכן הגיע שלב שבו הכל נהרס, וכל ה4 שנים של יופי הפכו למספר חודשים של בכי סיוט והרבה שנאה...
אך עמוק בלב עדיין נשארו אותם 4 שנים של כיף אושר והמון אהבה...
ואז הגיע אותו היום המיוחל, יום ההולדת שלי, כבר היה לי חבר, שחשבתי שאני מתאהבת בו, חודשיים כמעט היינו ביחד, נראה מתוק בהתחלה (רק בהתחלה) הוא התקשר, איחל לי מזל טוב והתחלנו לדבר, דיברנו במשך כמעט 3 וחצי שעות והגענו למסקנה שאין אני בלעדיו ואין הוא בלעדי, אך במקום להרוס את מה שיש לנו את כל האהבה האין סופית בריבים מיותרים של אוהבים החלטנו להישאר ידידים טובים ולדבוק זה בזה לא משנה מה, ואז הגיעה עוד מכה, החבר של החודשיים , נפרדנו בצורה די מכובדת, נשיקה ארוכה ויפה ועוד כמה דברים בדרך, אך אז יומיים לאחר הפרידה שהרגשתי שאני אשמה לגמרי בפרידה הזאת, הוא חזר לאקסית המרשעת שלו, כלבה רצינית חסרת לב,די אומללה אפילו הייתי אומרת, ואז הבנתי, הכל היה מתוכנן, אבל זה בסדר כי מין מצא את מינו, ידידי היקר שהיה חדש בתפקיד הידיד לקח על עצמו את ריפוי הפצעים, שנפערו לא בגלל העצב של הפרידה כי סבבה בכיתי יום ועבר זה לא שהייתי מאוהבת ממש, אלא בגלל התחושה של הבגידה והשקרים. היה שם לצידי בכל שניה, ונתת לי להרגיש נאהבת ואפילו אמר שהוא מוכן "לטפל" בזה, היות ואנחנו לא חיים בסרט אקשן עלוב כמובן שאפאחד לא "טיפל" באפאחד, אך התרפאתי במהירות בזק, ולאחר שבועיים של פרידה הבחור שהיה החלום הרטוב שלי מזה חמישה חודשים ביקש לקבוע איתי דייט! יצאנו, החלטנו שטוב לנו ביחד, ואנחנו מתקדמים לאט אך בטוח, אני מאושרת, ועכשיו אני גם חסינה ולא אתן לאף זכר לפגוע בי.
כיף להיות מאושרת, באמת, תנסו את זה, זה שווה כל שניה של חיוך!
ולכל מי שכואב לו האושר שלכם, (אקסית יקרה) שיסתפק בשאיריות שלי!
עם הכלי הקטן!
נכתב על ידי , 5/12/2008 00:49  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





5,454
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdr. love אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dr. love ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)