| 4/2008
פרק 2||האם זאת מציאות?
הפרקק השני D:
קריאה מהנה!!
שיר לפרק,שזה נירא לי מתאים.זה כזה מרגיע,ועצוב,סקרנות,פחד.
מתאיםם!
http://www.youtube.com/watch?v=ytpR2O30rg8
-
בפרק הקודם של:האם זאת מציאות?:
הבנים שמעו צרחה,ביל הלך לחפש את המקור של הצרחה.
ביל מצאה חדר ,בו היתה בחורה מתה ואחת קשורה,הוא ניסה לשחררה אך האיש שהיה
שם תפס אותו,ורצה לעשות לו מעשה עם צבתות,ביל צרח.טום והבנים שמעו את
הצרחה
והגיעו להחלטה שזה ביל.הם הלכו לחפשו,והפקידה תפסה אותו ונישקתו!ופתאום
נשמעה עוד צעקה.מי צעק?האם זה ביל?הוא בחיים?מה קורה במלון הזה?הכל תגלו
בפרקים אלו.
פרק 2||האם זאת מציאות?
"תעזבי אותי!"צעק טום ודחף את הפקידה.
"תתכונן למותך!"אמרה ונעלמה משם כיאילו היא רוח.
"טום!זה לא הזמן לסטוצים!"אמר גיאורג,"בואו כבר!"אמר גןסטאב,עוקב אחרי טיפות הדם שעינייו קלטו."למה יש פה דם?"שאל גיאורג,"למה אתה שואל אם אף אחדלא יודע עדיין"אמר טום ולא הסיר את עינייו מהשטיח האדום שהיו עליו טיפות הדם בצבע בורדו.
*אצל ביל*נקודת מבט של ביל
"אל תעשה את זה!"אמרתי בקול מתחנן.
"אל תדאג,זה לא יכאב,זה בידיוק מה שעשיתי לבחורה שנימצאת שם"הוא אמר והיצביע על הבחורה התלויה."ללאא,לא,לא,לא!בבקשהה!לא!"אמרתי,תיקון,כימעט וצעקתי.
"אהה,סליחה.הבחורה השניה."הוא אמר והצביע לבחורה הקשורה."לאא,,אל תעשה לי כלום!בבקשה,אני לא אספר!!"היתחננתי,"לא רוצה לישמוע!עכשו תיסתובב"הוא אמר.
היסתובבתי."בוא נעבוד עלייו!אני לא רוצה למות בארץ ה..קיצר..1..2...3"."או..יופי.זה יחסוך לי עבודה."הוא אמר לעצמו והתחיל ליקשור אותי עם חבל וקשר את עייני.הוא שם אותי בפינה,ניראלי ליד הבחורה."אתה מת?"נישמע קול נשי,"מי אמר את זה??"לחשתי.
"הבחורה שניסיתה להציל,ניראלי"נשמע שוב הקול."מאיפה את?"שאלתי אותה.
"אני מ"היא התחילה לומר אך האיש קטע אותה."תשתקו!"או שא"הוא אמר,אך דבריו נקטעו.פתאום נישמע קול כיאילו הדלת נפלה."איפה אח שלי!?"צעק מישהו,"טום?!?"צעקתי.
"שלא תעזו לגעת בהם!"הוא צעק."אה כן?!??" אמר טום ואחרי זה נשמעו זכוכיות מתנפצות.
"בוא לפה ביל,אני אשחרר אותך"הוא לחש והסיר את הבד מעייני."תודה טום"אמרתי ושיחררתי את הנערה."תודהה!"היא צעקה וחיבקה אותי חיבוק חם ואוהב."אין בעד מה"אמרתי לה.
"טוב בואו לפני שהמטורף הזה מתעורר"אמרה הבחורה.קמתי ממקומי ויצאתי מהחדר,וכולם אחריי.חוצמטום."איפה טום?"שאלתי את גיאורג וגוסטאב."הוא יצא ניראלי"אמר גוס.
"אז,איך קוראים לך?"שאלתי את הבחורה."רוקסאן,נעים להכיר"."ביל"אמרתי."אתה נירא לי מוכר"היא אמרה וניסתה לחשוב,ראו זאת על פנייה."ביל קוזיץ,מטוקיו משו?"שאלה,"ביל קאוליץ,מטוקיו הוטל,סולן."אמרתי."אוקיי."ההיא אמרה והסיטה את מבטה לכיוון אחר.
"קרה משהו?"שאלתי אותה."לא,לא,חוצמזה שאני...רוצה אותך במיטה!" היא מרה והיא היסתובבה כשאמרה מיטה ועייניה היו אדומות."מהההה?"צווחתי.פתאום יצאה מתוכה משהו והיא נפלה."אמא'לה,מה קורה פה לעזאזל?מה זה המלון הזה?"חשבתי לעצמי בתוך תוכי.
הרמתי את רוקסאן וסחבתי אותה לסויטה שלנו,כולם כבר היו בפנים.הם ישבו על
הספה עם הגב אליי,הם היסתובבו,ושינייהם היו מחודדות.הרמתי את רוקסאן על
ידי ורצתי משם.פתאום מישהו תפס אותי בכתף ועצר אותי מלרוץ."בילי,בילי,בילי.הוא תצתרף אלינו"אמר טום והיתכונן לנשוח אותי.אבל פיתאום עפתי לאחור."תתרחקו ממנו!"זו היתה רוקסן."אני זאת שתצרף אותה לחבורה."היא
אמרה והיסתובבה אליי.היא היתקרבה לשפתיי והיא כימאט נשכה אותי אך משהו,או
מישהו ,לקח את ידיי ומשך אותי משם.היסתובבתי לבנאדם הזה,והיתברר לי שזאת
בחורה."מה את עושה?!"שאלתי בצעקה."מצילה את התחת שלך!"ההיא אמרה ועצרה ליד כיסא כלשהו."שב!"היא
אמרה לי,לא נותרה לי ברירה וישבתי,והכיסא היסתובב.והייתי בתוך אולם
כלשהו.היה שם שולחן ארוך ומסודרים בו כיסאות.פתאום משהו נפל עליי. והשמעתי
ציוץ.
"תיזהרי בפעם הבאה!"אמרתי לה בצעקה.."בסדר אדון דורבן."היא אמרה בזילזול,"תגיד לפחות תודה על זה שאני מצילה ת'תחת שך!"היא אמרה ומבטה היה נעלב."סליחה,לא היתכוונתי."אמרתי ושמתי את ידי על כתפה."בוא"היא
אמרה והורדתי את ידי מכתפה והלכתי אחרייה.ניכנסנו לחדר כלשהו,היו שם כל
מיני תמונות,של חרבים.וצלבים.פתאום מבטי נתקל בכיסא רגיל מעוצב בצבע שחור."שלום,ביל.אמרה הבחורה שישבה שם."היי"נשמע קול ממקום אחר.יצא נער בערך בגילי.ולחץ את ידי."שלום,עכשו תסבירו לי מה קורה פה?"שאלתי.
"כן,תקשיב.המלון הזה רדוף,רוחות מאגיה
שחורות.כל חבריך הפכו לערפדים ביגלל זה.את הרוחות יוצר אדאמס
לומינור,מומחה במיסטיקה שחורה.אנחנו נחשבים לאויבים שלו.ואנחנו כולנו
מכשפי מאגיה לבנה,שהפירוש מאגיה טובה.ועכשו,אני אציג את עצמי.רוזלינה
קאלנור,נעים מאוד."היא אמרה ולחצה את ידי."אני אשלי קאוליץ"היא אמרה,פקחתי את עייני לרווחה."אאאתת.."ניסיתי לומר אך היא קטעה אותי."חכה אני אסביר לך אחרי שהאדון יציג את עצמו."מקס הפינס" אמר הנער."טוב,אז עכשו.כולנו יודעים מי אתה,ומה אתה.אתה ביל קאוליץ המפורסם מטוקיו הוטל.כן,ואשלי היא אחותך."פערתי את פי."מממההה?"שאלתי מרים גבות.
"אני נחטפתי מהבית,בגיל צעיר.עדיין לא נולדתה ואני שמחה שאתה אחי,בוא לפה סלב שכמותך!"היא אמרה והיתקרבתי אלייה,והיא חיבקה אותי."דבר אחד אני לא מבין,למה אימא לא סיפרה לי"מלמלתי.פתאום חלק מהקיר היתפוצץ,עמד שם האיש המטורף,כלומר,אדאמס לומינור.
"תביאו לי את הילד!"הוא צעק.ופתאום.....
מה פתאום צץ שם?מה יקרה לביל?האם כולם באמת ערפדים?
או שהכל סתם משחק?האם זה חלום?האם לטומביל יש באמת אחות?
למה אדאמב לומינור עושה את זה?האם אתם במתח??
תגיבו^^ 10 תגובות ויש פרק.היתבאסתי ממכם חבר'ה.10 תגובות זה קצת,אני לא מבקשת 30.
תגיבו,ותגידו מה דעתכם.
וכן,זה באמת הזוי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My story_:P