| 4/2008
"אני אוהבת אותך!"
הוואנשוט הריאשון שלי,קבלו במחיאות כפיים סוערות את:
"אני אוהבת אותך!"
אני שוכבת במיטה,ובוכה.חושבת עלייך כל שנייה.
מנסה לימצוא סיבה לחיות.ניזכרת ברגע ההוא שאמרת לי שאתה אוהב אותי,איך שקפצתי עלייך בנשיקה ממכרת.ועכשו?הכל ניגמר,הכל היתנפץ לרסיסים קטנטנים.הינה אני שוב בוכה.אני שוב סובלת,כמו שסבלתי לפני שהכרתי אותך.כל חיי אני סובלת.קניתי כרטיס טיסה,לכיוונך.ליראות אותך פעם אחרונה לפני המוות הקריר שלי.הינה אני כבר בגרמניה,מחזיקה בידי מטריה בצבע בורדו,שנתתה לי בפעם האחרונה שראיתי אותך.,יורד מבול והרוח מעיפה לי את המטריה.לא רצתי אחרייה,פשוט הלכתי,נירטבת מהטיפות הקרות.הדבר היחידי שלקחתי עימי,זה רק תמונה שלך ושלי,ומכתב.מכתב בו כתוב כך "ביל,אני יודעת שאתה לא אוהב אותי יותר,אבל באתי אך ורק למענך.אני רוצה להגיד לך שלום,ליראות אותך בפעם האחרונה בחיי,לדבר איתך 2 דקות בודדות,ורק אז לעזוב.תחייה באושר ועושר,אני אוהבת אותך.להיתראות".ישבתי במונית ונסעתי לביתו.דפקתי בדלת,ופתחה לי בחורה.בחורה עם שיער שטני חלק,מאופרת."אפשר לעזור לך?"היא שאלה אותי."את יכולה ליקרוא לביל,חוצמזה,אני ידידה שלו.למדנו ביחד בתיכון."אמרתי לה."אה,בסדר.דרך אגב אני ארוסתו,ג'יימי.אני כבר קוראת לו.תיכנסי."היא אמרה והכניסה אותי.הלב שלי נישבר לרסיסים עוד יותר כשהיא אמרתה 'ארוסתו'."בילל!יש לך אורחת."צעקה.ביל ירד במדרגות.הוא עצר במהירות,כשראה אותי.הוא היתקרב בצעדים קטנים ואמר "מה את עושה פה?","באתי להגיד שלום,ולתת לך את זה."אמרתי והושטתי את המכתב לעברו."מה זה?"שאל."כשאלך,תיקרא.היה טוב ליראות אותך בפעם האחרונה.להיתראות ביל"אמרתי ודמע זלגה על הלחי השמאלית.יצאתי וטרקתי את הדלת.רצתי בכל כוחי ,למקום החביב עליי ועל ביל,הגשר.הגעתי לשם,והלכתי לעץ שלנו,שעשינו בו פיקניקים לפני כ -3 שנים.ראיתי את שמותינו חרוטים עליו,וכתוב אהבה לנצח.ליטתי את העץ,ובחנתי אותו.ולקתי אבן חדה וחרטתי,"להיתראות ביל,אני אתגעגע.".הלכתי לגשר,עליתי עליו.הוא היה בגובה של 50 מטר מהאדמה.נעמדתי עם הפנים למטה,מסתקלת על המים הזזים מתחת.ישבתי על המעקה,והיתכוננתי ליקפוץ,אך מישהו צעק את שמי בחוזקה.היסתובבתי במהירות,וביל עמד בקצה השני של הגשר.הוא רץ אליי."אל תעשי את זה!"הוא צעק.הוא כבר היה ממש ליידי,ועניתי לו בחיוך "זה בסדר ביל.תהיה מאושר,אני אסתתדר למעלה,אל תשכח,אני אוהב אותך לעולמים"אמרתי וקפצתי."לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!"הוא צעק שמעתי אותו מלטה בזמן שאני עפה,למים לאדמה.הרגשתי שקר לי וסגרתי את עייני."היי ביל."אמרתי כשאני על הגשר,הרוח שלי,הנשמה שלי,על הגשר."אל תלכי!"הוא אמר וניסה לחבקק אתי אך ללא הצלחה,ניכנסתי בו,לתוך גופו."ביל,אני מתה.אתה לא מבין?מ-ת-ה-!אני אגן עלייך תמיד מלמעלה,אני נישבעת.ועכשו אני צריכה ללכת.להיתראות בפעם האחרונה."אמרתי ועפתי למעלה,כמו ציפור.היסתקלתי למטה איך שהוא מסתקל למטה,בוהה בגופה שלי,ואחרי זה מחזיר את מבטו אליי."אני באא!"הוא צעק וקפץ גם."אני אוהבת אותך!"הוא הגיע אליי ונישק אותי.
הסוף!!!
איך?תגיבו:)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My story_:P