הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
| 8/2009
זהו. ועכשיו מתכון לריבת תאנים מנצחת
חומרים:
תאנים בשלות (קיבלתי במתנה מהעץ של האיש מהצבא)
סוכר (בערך 70% ממשקל התאנים)
לימון
מסמרי ציפורן מועטים וקורט קינמון.
התהליך:
לתוך סיר חוצים את התאנים, או חותכים קטן יותר.
אני השתמשתי במכשיר ההוא של הסלט שהיה כה פופולרי לפני שנה.
אם נראה לכם שזה יפה, הציצו בחלק שבו הוספתי גם כמה שמפולחות רק לרבעים:
אחרי זה שופכים עליהן המון המון סוכר, מערבבים ומשאירים כמה שעות כדי שהתאנים יגירו נוזלים והסוכר יימס. המהדרין משאירים לילה ויותר. לי אצה הדרך, אז השארתי שעתיים.
בינתיים עושים סידורים אחרים: למשל לרוקן, לנקות ולעקר את הצנצנות.
הכוונה היא לטבול במים רותחים ולבשל קצת. אחר כך דגים את זה עם מזלג.
אצלנו בבית נותנים להן להתקרר על מגבת נקיה (לא אמורים).
אחר כך מעמידים על אש. בהתחלה אש בינונית (לא לשכוח לערבב, זה בכל זאת לא אחיד ואנחנו לא רוצים שיישרף) עד שמתחיל לבעבע, ואז מעבירים לאש קטנה ומשאירים את המכסה טיפונת פתוח כדי שחלק מהנוזלים יתאדה. כאן השמטתי תמונה. הצבע מתחיל להתכהות ומפסיקים לראות לאיזה חלק של התאנה שייכת כל חתיכה ספציפית בסיר. מחכים ובוחשים ככה כמה זמן עד שמרגישים שמשעמם ממש, אפשר להוסיף את התבלינים בשלב זה וגם לטעום בלי חשבון, רק זהירות, זה חם.
ואז מוסיפים לימון.
הלימון תורם להתמצקות הבלילה הזאת. בשלב הזה הריבה מתחילה להסמיך.
ואז אחרי עוד כמה זמן של בחישה ושכנוע עמוק שכלום לא קורה, ההדרגה משתלמת והריבה סמיכה ממש. בשלב הזה יוצקים/מעבירים באמצעות כלי שהורתח לתוך הצנצנות שהורתחו. ככה נראה הסיר כשסיימתי:
את הצנצנות מניחים סגורות והפוכות. ככה, עם התכווצות בועות האוויר בזמן הקירור,
הן יוצרות ואקום למכסה ומקטינות את ההזדמנות לחולירות מכל סוג לחדור פנימה
וזהו מבחינת המתכון.
את הסיר נותנים לאמא ללקק או ממלאים במים חמים כי אחרת זה נדבק שלא ייאמן.
בהיבט המתנותי של העניין עוד צריך כמובן ליצור ולהדביק תוויות (אחרי שמתקרר קצת, כן?)
אני מזכירה את התוצרים שעל הצנצנות היותר קטנות:
ההוראות לתויות כאן, בקצה מתכון הריבה הקודם.
וכך נראה שדה הקרב של התויות כשסיימתי:
בתיאבון ובאהבה.
הערה מחוייכת וגאה:
הריבה שלי חובקת עולם- מישהי שהיתה ואז עזבה לקחה אותה איתה למטוס.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
