1. הייתי יומיים בבית של ההורים. 

לפעמים אמא שלי משתמשת בי כתירוץ להתנהגות פרועה: היא הציעה לי לאפות עוגת תפוחים מכל התפוחים המצ'וקמקים בבית.

אז הכנו עוגה שאני מכנה אותה "עוגה בכאילו" משום שבמקום קמח נורמלי יש בה קמח מלא ובמקום סוכר יש כמו-סוכר.

שאר המצרכים כמו בעוגת התפוחים של אמא, בשינויים הבאים:

א. תפוח אחד נגרר לתוך בלילת העוגה עצמה (מסורתית אין בבלילה תפוחים)

ב. לתוך בלילת התפוחים הוספתי שבולת שועל יבשה, במטרה שתספוג את עודפי הנוזלים שהתפוחים מפרישים בזמן האפיה.

התוצאה: הצלחה! העוגה, שבדרך כלל מאוד רוטטת מלמטה ויבשה מלמעלה, יצאה הפעם טיפה יותר מאוזנת,

וגם אפשר לאכול אותה בידיים ולהוציא אותה מהתבנית בלי להזדקק לאמצעים חריגים.

2. בעקבות הקטה, הצטרפתי לטוויטר.

א. אני לא רואה איך זה עוזר לי, חוץ מלסייע בקריסתו המוחלטת של הזכרון הרעוע גם ככה שלי, ובפרט החלק ההיררכי שבו. 

כבר אחרי שלוש שעות ברור לי שמעתה כל דבר שיהיה לי לספר, מקורו יהיה "ראיתי איפהשהוא",

כי אני לא רואה שום דרך להתחקות אחר מסלולים בבלגן הזה.

לדוגמה: מילון מונחים של ערוץ 7 שאני ממש (אבל ממש) מתקשה להאמין שהוא לא פארודיה,

שהובא כתגובה לדיון על newspeak ישראלי, שסליחה, אבל אני כבר לא זוכרת מאיפה הגעתי אליו .

או דבר אחר, MJ את תמותי על זה, יש שם את העז'נבליעז' שלכן.

זה תעתוק של שיר בשפה שאני לא מכירה, למילים "עבריות למהדרין",

הופיע באתר של הספקנים כחלק מפוסט על אשליות מנטליות.

מצחיק באופן היסטרי, קצת  טורד ובאמת מיותר לי לדעת.

ב. ובכל זאת היא עושה שם חברים.

למרות שחזיתי בתהליך פעם בשידור חי, בכלל לא ברור לי איך. אני מתחילה לחשוד בכשף.

3. אוף

א. אולי החברים שלי לא יגורו כאן בשנה הבאה, וזה מפחיד אותי להיות כאן לבד.

ב. אני עדיין יושבת ומריירת על התכנית בלימודים קוגניטיביים של השפה ושימושיה באונ' תל אביב.

נראה שהמוחות המעניינים של נגזרת הבלשנות שמעניינת אותי יושבים ופועלים שם, ואני יושבת בבאר שבע.

אבל אני לא רוצה לעבור חזרה לאיזור תל אביב! משם ברחתי...

שאלות לקהל:

* מישהו מכם מכיר אנשים שלומדים שם ואני יכולה לקבל מהם את סיכומי ההרצאות?

* נראה לכם הגיוני לפנות אל מי שמעניין אותי במייל, להסביר את המצב ולהתייעץ בקשר לשיתוף פעולה עם אונ' בן-גוריון?