ולא מבירה/ ולא מוודקה / ולא מוויסקי / ולא מליקר קפה.

מהפגישה הארוכה השנתית עם ת'.

אולי נתחיל (לשם שלמות המידע) בלילה שלפני

ב' היה אצלי, בדקנו את ההתקן (שלא בידיעתו, לא ממש דחוף לי שיידע), ולא קיבלתי שום פידבק שלילי על דקירות וכאלה.

היה נעים מאוד וגם טוב, וזה גרם לי להתעצבן קלות, כי יחד עם שחרור האוקסיטוצין של האורגזמה,גם התעורר בי דחף כזה,

ואהבתי אותו שוב.

תיארתי לעצמי שזה יקרה וחששתי מזה לא מעט,כי לאהוב את ב' זה משהו שאני ממש לא צריכה במערכת שלי, תודה.

ואז היה בוקר, התכרבלנו-למחצה כמה שעות עד שנגמר,

הוא הסתלק, ואני לבשתי את סמרטוטי ה"נקיון וצביעה" שלי, שמתי מוזיקה קצבית והתחלתי לנקות את הבית לפסח.

כולל להשעין את המיטה שלי כנגד הקיר ולנקות מתחתיה, אבל לא כולל להזיז את הספות ולנקות מאחוריהן

(קורט טיטא את הסלון ושכחתי להזהיר אותו שפסח)

אני ניקיתי אבק מהמדפים שעליהם מונחים המיקרו והטוסטרים, וקורט את השירותים

צחצחתי את הפאנלים החיצוניים של המכשירים, ניקיתי טביעות אצבעות מהקומקום,

קורט הודיע לי שהוא גילה ש"הצבע של מתג האור בחדר שלי לא חום טבעי",

אני זימרתי "שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא" והוא "I wish you a merry christmas".

אחר כך הוא הלך שלא על מנת לחזור בסוף שבוע הקרוב, והשאיר אותי עם כיסאות מורמים ועם מלא דברים שעוד צריך לעשות.

המשכתי לחפש מי יבוא לאכול איתי, עם שירי, ועם הבחור מאתר היכרויות ארוחת ערב.

יען כי הבחור מאתר היכרויות לא מכיר אותי, כן מכיר את שירי, ומביך אם נהיה רק שלושתנו.

ואז קיבלתי תזכורת מידיד מוצלח (למה? למה אתה מאורס ומונוגמי למה?) ש:

"צנצנ עכשיו עשרה לשתיים, נא לישון מ2-4 בדיוק כי היום מסיבה ולא הולכים לישון ב11!"

פחחח, אמרתי לו. עוד עשר דקות אני הולכת לשוק. אבל תודה על התזכורת, המשך כך.

והקפדתי להכניס שעת שינה למערכת אי שם בין החזרה מהשוק ושטיפת הרצפות, להכנת האוכל.

הייתי מותשת כשהגיע הזמן לאכול והודעתי לכולם שהפעם תאכף מתכונת "האורחים שוטפים כלים"

הגיעו שירי והבחור ועוד אחד הידידים של שירי שאני פשוט לא סובלת, ובילינו בלהתנהג כמו בני תרבות כמה זמן.

היה ממש נחמד, יש לו עיניים טובות וזה רוב מה שאני צריכה לדעת, עוד יהיה זמן להכיר וזה יקרה בסוף.

let's do this again, סיכמנו בסוף ואני מרוצה מהסיכום הזה.

"אני לא מבינה איך יהיה לי כוח לחלק ב' של הערב הזה", אמרתי מצד אחד ובצד השני חייכתי לעצמי ולאחרים והזיתי:

"יש לי חברה שהיא לא בtime zome שלי, אני ישנה בעשר והיא לא ישנה עד הרבה אחר כך, מסיבות כאלה הן הזדמנות להפגש"

ההוראות לכניסה היו "תבואו עם בקבוק ביד, ותביאו משהו שאתם אוהבים לשתות אחרת יהיה טפשי".

הבאתי במופגן בקבוק גדול של תה נענע קר. לשם שינוי יש לי אפילו תירוץ רשמי: לא הולך ביחד אלכוהול וכדורים.

המסיבה (שירי באה גם) היתה רועשת וקולנית (שניהם) ות' לא היתה שם. וב' כן. גיחך אלי "הרבה זמן לא התראינו", והתעלם אחרי.

גיחכתי אליו בחזרה, כי בעקבות הפידבק שלו שהיה "אחלה" במסיבה הקודמת באתי למסיבה הזאת,

אבל בינתיים לא כל כך ראיתי מה אחלה כאן. בפנים היתה "מוזיקה" ומשחקי שתיה אדיוטיים (ויין ובירה ועראק וויסקי וליקר קפה).

אבל בחוץ עמדו וישבו אנשים בשלבים שונים של עישון (הכל חוקי, להפתעתי. הבצורת הבאר שבעית כנראה רצינית ביותר),

ושוחחו שיחות שהיו אישיות ועמוקות ואמיתיות.

אה. אז זה זה.

זגזתי קצת בין האנשים שאני לא כל כך מכירה, לא מוצאת את מקומי. שירי חתכה אחרי כחצי שעה,

ואני הרהרתי קשות בלסמס לת' שאם היא לא באה בעשר דקות הקרובות אני מסתלקת משם.

ואז היא הופיעה בעצמה. .

שמחתי בה מאוד, אבל כך גם ב', הוא רואה אותה לעתים אף יותר רחוקות,

ולא היה לי כל כך נעים במין תחרות מאולצת כזאת על תשומת לב, יצאתי לפטפט בחוץ.

הצטרפתי לשניים שדיברו, ובשלב מסויים נוספו אלכוהול ות', שכבר היתה קצת מבוסמת,

היו לה התנהגויות שאני לא מוצאת בדרך כלל, קצת יותר חושניות, היא שיחקה בערימת חול דק,

כי היתה לו תחושה טובה, הוא היה חלק ונעים וציפה את העור, והתאבקה למדי תוך כדי, וזה היה חמוד.

מה שהם דיברו הזכיר לי שיר (לא רק כי זה היה עם מילה מציתה כמו שהOCD של שירים שלי בדרך כלל, התוכן)

אחד הכיר אותו והיתר לא ידעו ובעיקר לא ת', ולכן היתה לי הזדמנות להדגים ולשיר שוב בחברה.

אני כל כך אוהבת לשיר בתשומת לב בחברה נעימה. והם היו חברה נעימה.

היה טוב כל כך, ובסוף הערב (יותר תחילת הבוקר) פשוט ביליתי מחובקת עם ת'.

היא היתה עדינה וחזקה ואכפתית ודיברנו והמהמנו ועשינו במילים הרבה ודאויות שהיו ידועות בגוף.

היא נתנה לי ציונים מצחיקים על דברים שאמרתי. שמעתי הרבה "זה לא אמין" על הצהרות האהבה שלי,

אבל כל ה"המפף" ו"טוב..." שמיצו את עמדותי העיקשות כנגד הביטול העצמי שלה התקבלו באמונה מלאה.

וגם להפך: פעם אחת אפילו אמרה משהו טריוויאלי למדי, אבל בכוונה כל כך מלאה ועמוקה שעלו דמעות בעיני.

טוב לי טוב לי טוב לי עם ת', מבוסמת קלות ובכלל.

כשהיא הלכה, גם אני הלכתי. חבל שהיה כבר ארבע וחצי לפנות בוקר.

חזרתי הביתה וכתבתי פוסט עד שעלה האור, ואז לחצתי על משהו לא בסדר הוא נמחק.

בסך הכל לא שיכורה מיין, אבל אלה לא הגורמים היחידים שיש. ואולי פשוט הייתי צריכה לסגור וללכת.

"בוקר" טוב .