אתמול, במטבח, יחפה, דרכתי על קוץ. 

קוץ נבזי, מאלה שהילדים קוראים להם "נאצים", כי הם קשים והחודים שלהם חודרים אפילו את סוליית הנעל. 

למזלי זה היה בעקב הרגל, ולמרות שנשמעתי לסבתא ולאחרונה התחלתי לרכך אותו בשמן זית, עדיין זה איכשהו בסדר. 

מה שרציתי לשאול, בעקבות זה שתשרי מתקרב וכאלה, זה האם מישהו ראה נחליאלי. 

כי ב"שיר תשרי" ששרה חוה אלברשטיין יש שורה כזו: "כבר ראיתי נחליאלי, ואולי זה רק נדמה לי", 

ולי נדמה שכבר כמה שנים לא ראיתי אפילו נחליאלי אחד. אז אם ראיתם, ספרו לי.

חוץ מזה אחרי יומיים או שלושה שהשיר הזה נדבק לי לראש, הלכתי להסתכל של מי המילים. 

בתגובה הבחור שאל אותי כשיצא מהמקלחת מה היה כל כך מצחיק. 

התשובה שקופה למדי, ומוזר: איך יכולתי לשכוח שזו רחל שפירא. 

עכשיו אעבור קצת על הדברים של המלחין. חוץ מפזמונים וממשהו שהוא עצמו כתב, נראה שיש לו טעם טוב. 

נורית זרחי, רחל שפירא, שמרית אור. 

אחרי הקונצרט של סוף השנה באוניברסיטה, שמילא אותי בהתרגשות,

החלטתי שהשנה אני קונה לעצמי אזניות שאפשר לשמוע בהן מוזיקה בלי להעליב. 

מחפשת המלצות למוזיקה קלאסית. גם מאלה שמרטיטות את האוויר, אבל גם שקטה, מוזיקת אוירה כזאת שאפשר לשמוע ברקע.