דווקא מתאים לי סוג של רוק פשוט כזה.

קוראים להם אוזו בזוקה והם מופיעים הערב בעיר שלי במקום שהחברים שלי הולכים אליו. 

זה כנראה מאוחר מדי ורועש מדי בשבילי וכנראה לא אלך. אבל יש יוטיובים ובקרת ווליום

אתמול היה לי יום נורא. עמוס, לחוץ, רועש מדי. עם חלקים לא מובנים ולחץ. 

עם חלקים שבהם ישבתי מול מחשב ושמחתי שאני עושה דברים ביעילות, 

אבל זה יותר היה סוג של מדיטציה, ללחוץ על הכפתורים הנכונים בזה אחר זה,

וזה היה נעים עד אשר נכנס גם לשם לחץ של זמן ואסמסים עם המנחה שלי, ואז זה נהיה מתיש. 

אחרי זה היה מפגש ערב של עבודה שיצאתי ממנו רק ב11 ורבע ואחרי זה פטפטתי עם מישהו עד רבע ל12

ובתכל'ס עד שהלכתי לישון כבר היה רבע ל-1. 

ואני, איך אני אצליח לקום כל יום בשש וחצי בבוקר עם התנאים האלה?

הכרחתי את עצמי, כי אני רוצה להיות מסוגלת להגיע כל יום ב8 בבוקר למחוץ לבית שלי. 

אבל זה עלה לי מלא ובקושי הצלחתי להוציא את עצמי מהבית עד 10,

ואז ישבתי שעה לא להצליח ללמוד כלום מהנתונים של אתמול,

ועוד שעה עם המנחה שלי לא להצליח ליצור נתונים חדשים שיעקבו אחר המסקנות של היום,

אבל יש לי שני דברים חדשים לחפש. והם רשומים ואני מול מחשב שיאפשר את זה. 

שיט. שכחתי: לא קבעתי איתה את המפגש הבא.

זה צריך להיעשות. 'סדר.  

למדתי להביא את עצמי מול מחשב ולשבת ולבהות ולשמוע מוזיקה עד שאני כבר במצב לעבוד. 

נראה לי שהמצב הזה יחזור בקרוב. 

ביום ראשון היה לי אורח שהביא איתו מיטת מסאז' במטרה לפנק אותי

ובסוף לא היה לו איפה לעבוד (החדר שלי קטנטן ובסלון היו אנשים ואי אפשר להתפשט)

אבל הוא הביא איתו גם לינקים לצפיה ב"פישר קינג" ועכשיו מדי פעם אני רואה רבע שעה של "פישר קינג"

מסתבר שיוצא סרט מאד ארוך ככה 

ביום שישי היתה אצלי ארוחת שישי (הראשונה בדירה זו!) והכנתי תבשיל שכלל ג'ינג'ר 

וקניתי ג'ינג'ר בשוק ביום שישי, חתיכה קטנה אמנם, אבל השתמשתי רק בעשירית ממנה לתבשיל

ואז הוא נעלם ומאז אני לא מוצאת אותו וגם לא ג'ינג'ר בירקניה הקרובה וזה ממש מבאס כי ממש בא לי. 

בא לי תה חריף ובא לי דברים חריפים אחרים מג'ינג'ר. בא לי צ'אי. בא לי לישון. 

אולי בכל זאת זה לא הזמן לעבוד אם התת מודע שלי מכניס את זה

היום בשבע בערב יש לנו ישיבה ראשונה של ישיבות המדיטציה הקבוצתיות.

אני מקווה לא להרדם להם בישיבה. 

ואני צריכה לסיים להתרגל כבר לשינוי השעון ולקום כל יום בשש וחצי 

ולחזור ללכת לקפצוצים. זה יעשה לי רק טוב. 

בינתיים הכרזתי שהמעליות התקלקלו: כל עוד אני בקומה ראשונה בבית,
ולפחות עד המחלה הראשונה של החורף, כל המעליות של האוניברסיטה מקולקלות עבורי.

תעלי במדרגות. 

כבר יום שלישי, הלוואי שאגלה כבר מה המערכת של ת'. ושיהיו לנו חלונות משותפים. 

טוב היום:

הייתי קצת בשמש והסתבר לי כמה זה טוב לי שוב.

להיות שוב בשמש! החורף הגיע.