מישהו באתר ההיכרויות כתב לי.
כתבתי לו שלא עכשיו. אני כותבת. הוא אמר שיופי לי וזה לא רק בגלל היופי שלי.
כלומר, זה לא מה שהוא אמר, והוא גם לא אמר את זה באנגלית,
אבל הוא אמר משהו כמעט מופרך באותה המידה, רק יותר גרוע, כי הוא אמר שזה כי אני חכמה ומעולה ו*זהו*!
ואז ה*זהו* היה אמור כנראה להגיד שאני גם יפה ובא לי עלייך. ואז הוא התלהב מעצמו על שהצליח לשמור את ההודעה הקודמת "נקיה".
ככה זה כשאנשים באים מתרבות אחרת, משפה אחרת, הניגונים שלהם שונים.
לא הבנתי את הראשון וידעתי שאת השני אני מבינה. כשמישהו מתלהב שהוא הצליח להיות נקי, זה סימן שהטבע שלו להיות מלוכלך 
ולא שאכפת לי יותר מדי, אבל:
א. אין לי זמן לזה (וללכתוב פוסטים כן?)
ב. אני מעדיפה שיגידו לי בפרצוף כדי שאוכל ישר להגיד להם שאני לא מעוניינת
ג. אני יודעת שאם פספסתי את זה (שהוא העיד עליו בגלל ההערה אחר כך) אפספס עוד רבים (זוכרים את פרת הים שלא מבינה סרקזם?) ואין לי כח למשחק הזה.
אז כתבתי לו שאני לא מבינה אינואנדו (מונח שגיליתי דרך עוד חבר אמריקאי, שגם היה כל הזמן מרפרר לחלקי גוף שלי, עד שהבין שאני לא אמשיך לדבר איתו אם הוא ימשיך לעשות את זה, ואחרי העדכון הזה אנחנו מסתדרים היטב, אבל לפעמים עדיין מתפלק לו "מזל שאני מזכיר לעצמי לפני שאנחנו מדברים").
אינואנדו זה כל אותם דברים שאומרים אותם ואפשר לפרש אותם בתמימות ואפשר שהם יגידו דברים גסים או מעליבים יותר ופחות.
כשהביצוע יפה זה אולי נחמד, אבל רוב הזמן זה פשוט poorly preformed וגורם לי אי נוחות, גם עבור הבנאדם (לא התאמצת כרגע לסטות מדיבור ישיר רק כדי לרמוז את *זה*, נכון?) וגם עבור עצמי (למה בנאדם שאני מדברת איתו דיבור ישיר ולא מיני צריך לומר את הדברים האלה?). וכמובן, בגרסה דושית זה גם דבר שנורא קשה להוכיח שהוא בעייתי. הרי "צריך רק קצת הומור" בסה"כ. או גרוע מכך, "מה את עושה עניין, לא אמרתי את זה"
אז כשחיפשתי איך כותבים את זה הגעתי לעמוד ויקיפדיה של אינואנדו, ושמחתי מאד לגלות בסוף הקריאה, למטה בטבלת ההקשרים הגדולה, שהוא חלק מסדרה מקיפה מאד שהכותרת הראשית שלה היא "בריונות". כן! זה יכול להיות כלי לbullying ואיזה כיף שאני לא היחידה שזה מקמט אותה.
הוא המשיך להתנצל "לא לא לא! התכוונתי שאת יפה גם, אבל זהו!" ואני המשכתי לקרוא גם על allusion, שזה בעברית מסתבר הרמז או ארמז,
אבל באנגלית זה פשוט הגרסה הלא קולנועית של הומאז', דבר המרפרר לדבר אבל בצורה לא ישירה כך שלא קוראים לזה רפרנס 
כיף לי לקרוא את הדברים האלה עכשיו כי הדיון הפנימי שלי ממשיך להיות מסביב למשמעויות ולדרכי קריאה של דברים (גם: ביצועים שונים לאותו שיר שמשנים את המשמעות שלו) והשיחה עם ג' היא על משחקי מילים מכל מיני סוגים. הוא הראה לי אתמול משחק מילים שעובד על לפחות שתי רמות של היכרות עם משמעויות בטקסט, אבל בשתי הרמות המשמעות הסופית היא אותה משמעות, זה פשוט יותר כיף בהקשר היותר מועשר.
מגניב.