אני מבינה שכבר כמה ימים לא קראתי כלום כמו שצריך. 

לא את הטקסטים שקישרתי אליהם בבלוג, לא את התזה, לא את הספר על NLD. 

לא כשאני עוקבת לשם שינוי אחרי קישורים על הפלות ולא על אונס (לכבוד יום האשה, אלא מה)

אתמול קיבלתי כמתנה ליום האשה הודעה באתר ההיכרויות:

"וואו! חזה משובב נפש ועצום. וואו"

זה מצחיק אותי: הוא ידע מה זה משובב נפש...

יחד עם "מה דעתך על זיון חפוז" של שלשום, זה רצף מגוחך במיוחד. 

אני שוקלת להתחיל פינה כזאת בבלוג, שכן בינתיים אני מספימה את החברים שלי בצ'ט מאחורי הקלעים.  

- מדובר בחריגים, נכון? זו לא הנורמה שם? (מנסה חדשנו לברר בעדינות).

- נכון. הנורמה היא לכתוב רק "היי". 

לפחות אלה שורות קצרות שמתאימות לטווח הקשב שלי. 

הסמסטר חזר: ואיתו חזרו המעליות להיות "מקולקלות", כלומר התחלתי מחדש במנהג לטפס במדרגות.

גם פורים הסמסטריאלי הגיע: היום היתה עדלאידע באוניברסיטה, וכמעט שכחתי ללכת.

המזכירה של המחלקה אמרה לי שיפה בחוץ וכדאי לי לראות, אז יצאתי, בעיקר כדי לחפש תחפושות מינימליסטיות.

מצאתי שם תלמידה לשעבר, עם אף צבוע בחום וקרניים.

"זו תחפושת משותפת", היא מסבירה. "אני אייל, חבר שלי וודקה, וביחד אנחנו..." ולא משלימה את המשפט.

אני נבוכה: ביחד אתם מה? 

היא: וודקה איילים

אני: לא נתקלתי בזה

היא: בוודקה איילים? זה משקה פופלרי בבאר שבע. מסתכלת עלי ומוסיפה: זה כנראה תלוי תרבות

אני: זה נשמע לי כמו עלבון, אבל תודה על ההסבר. 

עדכון חם בגוף הסרט: גם בציטוט טעיתי. מדובר כנראה בערק איילים. 

אם ארצה, אוכל לקבל את הקרניים שלה למסיבה ביום חמישי.

אבל מצחיק יותר יהיה אולי לשאול את התחפושת של תלמיד לשעבר אחר,
שהכינוי שלי עבורו היה "מצחיקי" עוד לפני ש"מצחיקי" היה שם של מאהב שלי כאן בבלוג. הוא הסתובב בעטיפת מתנה עם הכיתוב: 

to: women

from: god

(אילוסטרציה)

אם אני אלך למסיבה בעטיפת מתנה שזה הכיתוב שלה, אני בטוח מקבלת נקודה .