אני מתעבת את המילה "יסתדר".

בינתיים מסתבר שהצ'אי על הפד לא עבר בשקט, והעכבר הפסיק לעבוד.

הכל כמעט אותו דבר עם המקלדת הנומרית, רק פרסומות קופצות מעצבנות הרבה יותר.

וגם: אחותי-שלי צילמה עבורי מספר הספריה את הסיפור החביב בן שלושה העמודים

שהצליח לגרום למכונף לשאול באמצע העמוד השני "מה לעזאזל"

ולהסתכל בי ובכריכה כדי לראות איפה הcatch (שמתברר שתי פסקאות אח"כ),

וגם הביאה ספר על "התרבות הישראלית בראי השפה" (לוקח זמן להציב לינקים כשאין עכבר)

שמוכיח שהיא מכירה אותי יופי וגם חושבת עלי.

וזה נעים.

(והתקשרתי והנה- הוא חי.)

ויהי בוקר ויהי ערב.