לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2007

red push button


התכנית: נשואים פלוס.

קלי באנדי מתמודדת על אליפות באיזה חידון ידע מטופש שעבורו דוחסים לתוך מוחה הציפורי עובדות אין ספור. ברגע האחרון מלמדים אותה איך להפעיל את מנגנון התשובה (ללחוץ על הכפתור האדום). 

הציטוט למעלה הוא  התשובה שהיא עונה לשאלה "מי פעם הבקיע ארבעה טאץ'-דאונים במשחק אחד?"


אין לי מקום יותר, צריך לנער החוצה קצת.


זה היה בתיכון.

כבר היה לי חבר "אמיתי" ראשון, ועדיין היתה לנו לגיטימציה להתנחל במועדון הקשישים שהיה גם בית תנועת הנוער שלנו אז. (היום אנחנו סתם מתנחלים שם מדי פעם). 

כבר הסתובבתי מסביב לזה כמה זמן, וידעתי שאני אוהבת אותה,

אבל דברים נשארו unuttered, באותו מובן מחניק גרון.

ואז חלמתי שאנחנו יושבות על המדרגות ליד "הסניף", ובחלום ידעתי מה צבע העיניים שלה,

כשהיא הסתכלה בחזרה ואמרה "גם אני אוהבת אותך".

 

אם זה היה באותו שישי או בעוקב לו, אני לא יודעת, אבל ישבנו שתינו על המדרגות,

איזה חתול עזוב ומפורעש הרשה לנו ללטף אותו, לגעת את המבוכה בינינו בגורם שלישי.

העיניים שלה היו מותכות והיא לא ענתה.

 

הוא הסתובב מאחורי הקלעים והוציא בקבוק בירה אל החברה הבוכה שלו

 

הפכנו פנים מזה ונכנסנו חזרה, וזה לא הוגן.


אני מתעוררת

ואני מפנטזת (!)

ובית החזה שלי נאבק

דברים חייבים לדחוק דברים.

נכתב על ידי , 4/6/2007 21:50   בקטגוריות מראית - אין?, עושה לי מקום  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)