לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

למנצח שיר מזמור


הריעו לי:

הצלחתי לצלוח את כל חג החנוכה הזה בלי לנגוס אפילו בקצה-זנבהּ של סופגניה.

 

במקום זה, אכלתי מיני מטעמים אחרים:

בגלל איזה נסיון חיקוי לתקופת מצור היוונים (הרומאים?[0]) על ביה"מק,

חדר האוכל הבסיסי הציע רק אוכל... איך נגדיר את זה, בסיסי.

לכן "נאלצנו" לאכול בחוץ בכל מיני מזללות, מוצלחות יותר ופחות.

בנוסף אמא ליבבה לביבות [1]

אחותי הפליאה במוקפץ הראשון שלה (עם טופו אמנם, אבל בכל זאת מוקפץ)

ואצל התלתלים היה השיא- על שולחן אחד הונחו גם פומלה, וגם קערת תותים [2] בשמנת וסוכר.

 

היה טעים ונעים ואני מאוד מרוצה מעצמי.

 


[0] מפלצות הג'לי הירוקות?

[1] זה בא יחד עם אחד הימים האלה שהדלקנו בהם נרות. אחותי אפילו סובבה סביבונים, בחיי. ברבים. יש לה אוסף.

[2] אני כמעט בטוחה שסיפרתי פה פעם על החברה שלי שיש לה יום הולדת בערך כשעולים התותים הראשונים על שולחן המשפחה שלי. בכל מקרה, צלצלתי אליה לברר אם אין לה איזה יום הולדת עכשיו. היא צחקה, שאלה אם אכלתי תותים, ואמרה שזה במרץ.

נכתב על ידי , 12/12/2007 21:06   בקטגוריות צועד על קיבתו  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)