וביום חמישי בערב- מצעד הגאווה בירושלים.

אני אהיה שם. המכונף יהיה שם.

אנשים אחרים יקרים ומגניבים יהיו שם.

זה חשוב. זה רלוונטי. זה דמוקרטי,

וזה כל כך, אבל כל כך, בנאלי ומסעיר.

אולי אצעד עם הקבוצה בירוק זוהר,

אולי עם האוחזות בבלונים צהובים,

כנראה יד ביד עם החריגוּת שלי,

בכל מקרה בין אנשים שמורדים בדיכוי,

ואנשים שמחפשים חברה והסכמה,

ואנשים שבאו כדי לומר: 

כאן. אנחנו. חיים.

פה. נחיה. בטוב.

תנו סיכוי.

תפתחו לנו.

בואו גם אתם.