אני חייבת להודות שהוא משתדל.

הגיע הזמן להכין ארוחת ערב, ואבא אמר: אפשר שהרדיו יהיה דולק?

אמא אמרה: אפשר. ואני אמרתי: מעדיפה שלא

אז הוא שלף את נשק יום הדין- אמר שיש הקלטות של כל מיני דברים ואני יכולה לבחור את המוזיקה.

(הקלטות! מי עוד זוכר שהיו דברים כאלה!) אבל בחרתי.

ואז הספקתי להכין חצי מהאוכל ודי שכחתי מכל העניין בזמן שהוא ישב עם משקפי הקריאה

וחיפש בקופסה שבה עומדות כל הקלטות שבבית עד שמצא את ההקלטה של ההופעה החיה של יהודית רביץ.

ואז עוד קצת בזמן שהריץ (!) את הקלטת אחורה.

כשנגמר השיר "תמונה" אמרתי לו: אתה יודע מי כתב את השיר הזה? בחיים לא תנחש.

הוא הבין שזה צריך להיות מפתיע, אז ניחש:

אבא: יאיר לפיד?

 צ': לא

אבא: דודו טופז?

צ': אבא, אתה מכוון רחוק מדי. זו דליה רביקוביץ'.

אבא: אה. באמת לא הייתי מזהה.

צ': אבל אהבתי את הניחושים שלך.

אבא: אמרת "בחיים לא היית מנחש".

הִנֵּה אֶקַּח אֶת מַבַּט עֵינֶיךָ –

עָצְבּוֹ הַשָּׁקֵט, צְחוֹקוֹ הַמֵּאִיר,

הָרֹךְ הַבָּרוּךְ הָרוֹעֵף מִמֶּךָ,

הָרוֹפֵא לְלִבִּי כְּמֶרְחַב הַנִּיר –

הִנֵּה אֶקַּח אֶת מַבַּט עֵינֶיךָ,

הִנֵּה אֶקַּח וְצָרַרְתִּי בַּשִּׁיר...