צהריים טובים אנשים P=
בלוג חדש, התחלה חדשה וסיפורים חדשים...
כל מה שצריך לבלוג [=
מקווה שתהנו בקריאה אצלי!
The sunset - פרק ראשון
השמש שקעה כבר מזמן. הירח הדקיק כוסה כולו בעננים כהים ועבותים ולכן לא נראה כלל.
זמזומי צרצרים שקטים יצרו אווירה שלווה ונעימה.
על הדשא הלח שכבה אבּי בעיניים עצומות. היא הייתה יפיפייה. שערה השחור היה מבריק תמיד, גלי וחלק
באותו העת. הכחול השקוף למחצה גרמו לעינייה להראות עגולות ויפות, בעודן משקפות לסביבה
שמחה וייגון , הרבה מחשבה וקלילות באותו הזמן.
אבל למרות גופה הדקיק, קולה המקסים ושערה השופע - היא הייתה בודדה לגמרי. לא היו לה ידידים ולא חברים.
היא הייתה מתבודדת בינה לבין עצמה, אינה יכולה לגשת ולדבר עם אנשים.
כשאחיה היה שואל אותה לסיבה היא פשוט הייתה עונה "אני פשוט לא יכולה וזהו זה".
דמעות נגרו מעיניה בעוד היא ממלמלת לעצמה "נלוואי שיעזבו אותי...הלוואי".
זהו לעשיו..^^
תהנו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
