אני כותב שלאחר מותי יכירו בכישרון שלי. כי לאחר מותי הצביעות תפתח אצל אנשים.
הם צבועים! רק שבנאדם נעלם מן העולם הוא נהיה לפתע חשוב ואז לפתע מדברים עליו
הבעיה שהיום עוסקים בשטויות, וגם אין תרבות והומור ברמה, זה קשה למצוא...
איפה הבידור? איפה הנשמה?
אנחנו בעולם שהסדרות המצויירות (והדוגמאות הטובות ביותר זה בובספוג,רוגלר שואו)
הן אלה שדווקא מספקות לנו את הבידור הראוי והטוב ביותר!
בעולם המוזיקה גם כבר אין השקעה ונותרנו עם העבר...
ובכן אני ימשיך לכתוב רק בידיעה שלפחות אזכה לערכה שאני ראוי לה לאחר מותי. ^^
זה יום בו החסרי אהבה מתאחדים. הרי לא כולנו חיים בזוגיות ולכן אנחנו חייבים להיות מאוחדים!
למה לבכות כשאנחנו רואים זוגות אוהבים? הרי לרוב זוגות נפרדים וזה לא דבר נצחי.. (אלא אם כן הם מסתדרים מצויין וברי מזל)
ביום אהבה אנחנו צריכים לשמוח שאנחנו לא חלק מהדביקיות הזה, למה מה טוב בלהיות דביקים? חוץ מזה מה הטעם ביום הזה!?
אני חושב שסתם עושים מזה עניין גדול וגם לא מתחשבים...
מעניין איך AJ ופאנק חגגו את יום אהבה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
JustKiri