המלכה האם בכיכר העיר (צילום: י. בן יתח)

ככה כן בונים חומה
ואם כבר לעשות טוב לעיר, הערה אישית למאיר יצחק הלוי. לא מאוד רחוק מאיתנו, יושב ראש עירייה שמתמודד עם עיר בעייתית לא פחות, אם לא יותר מאילת. קוראים לו יעקב טרנר, והוא ראש עיריית באר שבע. למען הגילוי הנאות, אני חייב להזכיר שמדובר בדוד שלי, אבל לא בגלל זה אני מצדיע לו השבוע, אלא דווקא בגלל ההירתמות שלו לסיוע לעסקים קטנים בעירו. הטרנר הבין את מה שבאילת מסרבים להפנים, שעיר קמה ונופלת על עסקיה הקטנים. בגלל זה הוא החליט וגם קיים שורה של הטבות כספיות, כן מאיר, כספיות ומשמעותיות, לעידוד הפעילות העסקית בעיר. המטרה: להביא להקמת מפעלים עתירי ידע, חברות 'סטארט אפ' ומפעלי תעשיה בבאר שבע. התוכנית המדוברת מעניקה פטורים, הנחות והקלות שינתנו בנוסף לאלה הניתנים על ידי המדינה, מכוח חוק לעידוד השקעות הון בישראל והיא מגלמת שלושה סוגי הטבות: חיוב מופחת בשעורי הארנונה, דחיית תשלומים ופטור מתשלום היטלים בגין 'תשתיות על'. את ההטבות הללו יקבלו מפעלי היי טק וחברות 'סטארט אפ' שיזכו לשעורי ארנונה מופחתים על פני ארבע שנים, כאשר בשנה הראשונה החיוב הוא 0%, בשנה השנייה - 25%, בשלישית - 50% וברביעית - 75%. כמו כן, תדחה גביית תשלומי הארנונה המופחתים בארבע שנים לכל חיוב, ללא ריבית והצמדה. חוצמזה יהיה גם פטור על היטלי פיתוח לעירייה (חוץ מהיטלי מים וביוב). האמת, שיש עוד כל מיני סעיפים יבשים בתכנית הגאונית הזו, אבל את הפרינציפ הבנתם. עכשיו, כל מה שצריך לעשות זה להרים טלפון ללשכה של טרנר ולבקש שיעבירו במייל את התכנית המוכנה, נראה לי שהוא יסכים בשמחה, ואז גם רצוי ליישם אותה ומהר.

שמעון דא אולמרט נייט
אז היה יום אילת ואומרים שלא היה משהו. כאילו, איך שאולמרט הודיע שלא יגיע (בגלל תנאי מזג האוויר עאלק), ירדה הרוח למארגנים, והקהל הצביע ברגליים ולא ממש הגיע. ניחא. מי שכן הגיע, אולי בגלל שהמטוס שלו לא שמע על "תנאי מזג האוויר שאינם מאפשרים זאת", הוא שמעון פרס. האמת לא הגיע להרבה, רק לזרוק כמה מילות נימוסין וכבר הוא בחזרה במרכז, אבל לפחות הגיע. מני פאר, שהנחה את הערב, קרא לו לעלות לבמה, ואמר לו: "אם אתה הולך עכשיו, לפחות תחתום על שני בקבוקי יין למכירה פומבית", אז הפרס חתם, בטח חתם. כל בקבוק נמכר בעשרת אלפים שקל הבקבוק. עכשיו תחשבו כמה יהיה שווה בקבוק כזה בעוד ארבעים שנה...

תשכחו מהמנגל
כותרות העיתונים זועקות: "המנגל של יום העצמאות בסכנה". ארגנטינה, שמספקת 40% מצריכת הבשר לישראל, הודיעה במפתיע על הפסקת הייצוא, בשל חשש מפני עליית מחירים ושאר צרות אינפלציה. משרד החקלאות שלנו שלח מיד צפירת הרגעה למשפחת ישראלי מוכת ההלם והודיע, שמלאי הבשר בארץ לקראת פסח מובטח, אבל הוא לא ממש מוכן לחתום מה יהיה ביום העצמאות. אישית, אני מאחל לממשלת ארגנטינה שתדבק בחרם ויפה מנגל אחד קודם. פסח בלי מנגליסטים. חזון אחרית הימים.

הגודל כן קובע
מאז שאני ילד, בכל טיול חג ומועד, איך שעוברים ליד מכתש רמון, אני זוכר בבירור את המדריך מסביר לכולנו שישראל התברכה בים הנמוך בעולם ובמכתש הטבעי הגדול בעולם, הלא הוא מכתש רמון, והנה אני פותח עיתון השבוע, רק על מנת לגלות שלא מכתש ולא נעליים. המכתש הטבעי הגדול בעולם התגלה במדבר סהרה ותסלח לכולם הערבה שלנו, כי צריך לעדכן את גינס וכו'. לא שאני לא אירדם בלילה בגלל התגלית, אבל בחייאת, כל כך מעט נחת יש לנו בארץ הזאת, נפט יוק, גז חפשו במצריים, מים בקושי, אז גם את התואר הדבילי שכבר הצלחנו לגרד בגינס אתם מעבירים לגויים. תתביישו.

ולקראת פיזור
איך, תסבירו לי איך קרה ששרון סטון היתה, פיזזה, צחקקה ורקדה בכל המסיבות של כולם ורק לאילת היא לא הגיעה?, לא מספיק הבריזה לנו מדונה, אז, כשהבטיחו שתבוא לאיזו חתונה ובסוף נשארנו עם הדיסק?, שמישהו ייקח אחריות על המחדל ומיד, ולפני שנפספס את הבלונדה הבאה, קחו לצומת לבכם שפמלה אנדרסון אף היא בדרך אלינו (תמורת 200 אלף דולר לאיזה קמפיין, שזה שווה בערך לשלום העולמי של שרון, לא?!), אז לפני שיהיה מאוחר, אל תגידו 'לא ידענו', תרימו טלפון ותשריינו אותה בקטנה לאיזה וויקאנד מודרך בשכונה ושתהיה גם לכם שבת שלום.