אתה חשוב לי מידי
כבר כמעט שנה שזה ככה
כמעט שנה בלי לדעת אם כן או לא
כמעט שנה של להסתכל עליך, כאילו שאתה אלוהים
זה לא יקרה, לעולם.
אני עדין רואה אותנו בקיץ ההוא
וביום האחרון ללימודים בשנה שעברה
ואני כל כך מתגעגעת לזה..
אני רוצה שזה יחזור
רק כדי להרגיש שוב את אותה הרגשה
"לקום בבוקר, לשתות את הקפה/שוקו, ולדעת שיש מישהו שחושב עליך ואוהב אותך"
אתה אמרת את זה, בפעם הראשונה שנפגשנו
לפני שנה
זה לא יקרה,
מחויבות זה לא בטבע שלך
-
אחרי 11 חודשים, אני יכולה לומר שהשתחררתי ממך
מהדבר המורעל הזה שהיה בינינו
טוב לי.
ואני מרגישה עכשיו שלהיות לידך
זה כמו להיות ליד אח
ולא ליד אהוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
