lost in a sea of thoughts

זוג פנסים ירוקים בוהקים פתאום באפילה,

עינייה של המפלצת נשואת הפנים.

אני מרגישה אותה, מתהלכת על שביל הגישה לביתי,

מגיעה אל הפתח ודופקת בשקט על הדלת.

אפילו לא מחכה לתשובה ובאלגנטיות פותחת את הדלת וזוחלת פנימה,

עכשיו יהיה לי קשה לגרש אותה, היא כבר נכנסה אליי.

היא ניגשת אליי, נצמדת אליי בתשוקה,

גופה השחור נכרך סביבי.

אני לוחשת, "שלום לך גברת קנאה,

אני חייבת להודות שלא הספקתי עדיין להתגעגע,

את מגיעה לעיתים דחופות מדי."

והיא מקיפה אותי, ממלאה אותי,

חסרת רחמים, המפלצת החמקמקה משתלטת עליי.