lost in a sea of thoughts

ואז אני נזכרת שיש הרבה אנשים שאוהבים אותי,

ושבסופו של דבר יש לי הרבה מעגלים חברתיים ונגעתי בחיים של הרבה אנשים.

אז למה אני בכל זאת מרגישה לרוב בודדה?

תכלס כי אין קשר בין מציאות לתחושה, זה הקושי הכי גדול אצל בני אדם..

ואני מצפה ליותר מדי מאנשים, אין להם סיכוי לעמוד בציפיות שלי.

ואני צריכה חבר, רק אז אולי אני ארגיש פחות לבד,

כי יהיה מישהו שאני בראש הרשימה שלו.

אבל אף אחד לא רוצה אותי וגם אין לי באמת איפה להכיר אנשים חדשים כרגע אז זה די חסר סיכוי.. T___T

קיצר, אני בסדר ובמצב רוח סבבה רוב הזמן, עד שאני מתחילה לחשוב,

מה שמוביל אותי למסקנה שחוזרת ורצה אצלי בראש תמיד אבל אני לא מצליחה אשכרה ליישם אותה-

תפסיקי לחשוב, תתחילי לחיות.