lost in a sea of thoughts

נמאס לי להרגיש ככה,

שאני לא מתאימה לשום דבר, לא מרגישה חלק מכלום,

יצור זר שלא שייך לשום מקום.

זה מתסכל, זה מייאש,

להמשיך לשנות, להמשיך לחפש, להמשיך לנסות,

ולהרגיש לא מתאימה, לא שייכת לשום מקום ולשום דבר.

זה גורם לי להבין שהבעיה היא אצלי ולא בעולם,

אבל אחרי שנים שבהן אני רק מנסה כל הזמן לשנות את עצמי,

לגרום לעצמי לשנוא את עצמי קצת פחות, למצוא את עצמי,

למצוא מקום שבו אני ארגיש קצת פחות רע וקצת יותר חלק,

זה פשוט מתחיל להמאס, אני מתחילה להתייאש,

נראה לי שאני קרובה מדי ללוותר.

'כשלא טוב לך עם עצמך לא יהיה לך טוב בשום מקום'.

את צודקת לגמרי,

הבעיה היא שאני לא מצליחה שיהיה לי טוב עם עצמי,

ואני כבר באמת לא יודעת מה לעשות.