"רוצה אלייך ולא יודעת איך.. עוד לא, עוד לא..
את לא יודעת כמה זה כואב.. עכשיו, אצלי."
בדיוק.. אף אחד לא יודע כמה זה כואב.
איך זה לקום בבוקר עם שנאה עצמית כ"כ גדולה.
רק לגעת בעצמי ולדעת שזה לא נגמר.
שכל "העודפים" האלה עוד פה.
ואין לי מושג מתי זה ייגמר.. אם בכלל.
-
עשיתי 30 כפיפות בטן.. אחרי כל עשר נגמרת לי הנשימה.
אני חייבת לנוח אחרי כמה זמן.
-
הימים האחרונים היו מלאי סיגריות, XL וחופש.
מה עוד צריך?
החופש הזה עשה לי טוב,
אבל אני יודעת שבקרוב זה נגמר ואני יחזור לשיגרה.
וכ"כ לא בא לי.
אני שונאת את השיגרה.
אני רוצה לתפוס אוטובוס לת"א, לשבת בקינג ג'ורג',
לעשן, לשתות דיאט קולה ופשוט לנשום.
טניה, תמיד מדהימה אותו מחדש ביופי שלה.
עד לפעם הבאה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
