החיים ע"פ גולע

למה כשהתחלתי לחשוב שהכל ניהיה טוב,

הכל היסתבך ורק ניהיה גרוע יותר...

התחלתי להאמין שאולי באמת יהיה איזה נס חנוכה

אבל אז פוצצו לי תאשליה ...

ולא לא סיפרו לי את זה ישירות,

שמעתי את אמא שלי מדברת על זה עם חברה..

עכשיו אני אשכרה הפנמתי..

המצב לא טוב.

לא טוב ביכלל.

היא לא תיחייה עוד הרבה זמן:|

למרות שזה עוד לא קרה [אני בטוחה שאתם יודעים על מה אני מדברת]

אני מתגעגעת ...

לצחוק

לחיוך

למבט

ללילות המטורפים שלי איתה

ובקיצור להכל...

אני לא מצליחה לדמיין תחיים שלי ביעדיה..

_ _ _

ולמשהו אחר אבל קשור,

לקחתי את זה מבלוג של חברה שלי[http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=465752]

כל מילה שכתובה כ"כ נכונה ..

' סוף העולם '.

אנחנו, בני האדם [חח, הצחקתי את עצמי.], אנחנו תמיד כ"כ...

אין לי מילה לזה.

חושבים רע?

אנחנו חושבים על כל דבר קטן, כאילו הוא הכי רע בעולם.

אם אני אוהבת מישהו, והוא לא אוהב אותי,

ישר - סוף העולם.

אז היום הייתי באוטו עם אבא שלי,

וסיפרתי לו... על משהו.

ואח שלי התחיל לשאול שאלות,

ואבא שלי ענה,

ופתאום הוא אמר "ואנחנו חושבים שהצרות שלנו גדולות...".

[אני לא זוכרת מילה במילה, אבל אני חושבת שהבנתם בעיקרון.] 

ו... פתאום חשבתי על זה.

מאיפה יש לי הזכות לבכות על דברים כ"כ חסרי משמעות ביחס לבעיות של אנשים אחרים?

המחשבות עליה.