מסתדרת בחיים

כנראה שרק אחד. אבל איכשהו אחד אף פעם לא מספיק לי. אז תמיד יש כמה, כי אם זה לא, אז ההוא והאם ההוא לא, אז אחר. וככה אני מוקפת כל הזמן ואין לי רגע דל ותמיד יש מישהו שכותב, מישהו שחושב, מישהו שמציע, מישהו שמבטיח ומדי פעם אפילו מישהו שמקיים. אבל רובם רק חולפים עם הרוח ואני ביניהם. 

מתישהו יגיע אחד. אחד שיצליח לגנוב אותי רק אליו, אחד שיצליח למגנט אותי ולכבול, אחד כזה שמולו כל האחרים יעלמו ויתנדפו ופתאום כבר לא ייראו מעניינים בכ-לל. 

אבל בינתיים אין אף אחד כזה. יש רק כמה. ואף אחד מהם לא מצליח לעשות כלום מהנ"ל. 

ובכן, רק כדי שלא להחזיק את כולם במתח - האידיוט מאתמול התעשת על עצמו בשלב מסוים ושנינו גמגמנו איזו התנצלות בלתי מחייבת.

אז עכשיו הוא שוב "לא אידיוט" ואני אפילו די מחבבת אותו. 

על מה ולמה ואיך המשכנו - נו, יש דברים שהשתיקה יפה להם. אולי בפעם אחרת, אם תנוח עליי הרוח. 

הבוקר הוא קיבל תמונה, אם תהיתם. 

אני חושבת שהיא מצאה חן בעיניו, למרות שהוא איים לקרוע לי את התחתונים היפים שלי.