כל לילה לפני השינה..מאז שאני זוכרת את עצמי(מאז שהייתי ממש ממש קטנה)..אחרי כל ריב בבית אמא ואבא היו באים להרגיע אותי ולפעמים גם אחותי ואחד מהם היה שר לי את השיר המסויים הזה..זה היה רגע מיוחד כזה..שאתה מרגיש בו הכי קרוב לאהבה אמיתית ותהורה של המשפחה...רגע קסום שאתה הולך איתו כל החיים..שזה הדבר היחידי שהיה יכול להוריד אותי מרעיונות מטומטמים שאחריהם לא הייתי יכולה לחזור אחורה..לא אני ולא אף אחד אחר..
השיר הזה הוא כל הכוכבים של דוד ד'אוור..
כל הכוכבים-דוד ד'אוור
רוצה אלייך ולא יודע איך,
עוד לא עוד לא,
את לא יודעת כמה זה כואב,
עכשיו אצלו.
כל הכוכבים נופלים,
כל האמיצים עוזבים,
כל מי שצעק שותק,
כל מי שצחק בוכה.
הוא גר קרוב,
אבל הוא לא איתך,
עוד לא עוד לא,
כולם יודעים את בשבילו עכשיו,
הכל הכל...
כל הכוכבים נופלים,
כל האמיצים עוזבים,
כל מי שצעק שותק,
כל מי שצחק בוכה.
http://www.youtube.com/watch?v=tPutmytM_eU&feature=PlayList&p=26B32371748B3590&playnext=1&playnext_from=PL&index=55
שונאת להרגיש ככה..
ניצן.
נ.ב.
לפעמים אתה מגלה דברים שאתה לא רוצה לגלות כמו מי ששמרת עליו בכל מצב בא והורס לך את האשליה שהוא מי שאתה חושב שהוא..
שונאת אנשים..ניראה לי...