עוגת גזר

היום האחרון של חופש סוכות. החופש היה נפלא.

לא כותבת כאן לאחרונה. אולי זו הפרנואידיות בעקבות הטיפול. עוברת דברים לא ברורים בעקבות הדבר הזה, כמו שכבר כתבתי. זה קצת מחרב לי את שמחת החיים ואת היכולת לתקשר. היה מעולה שגם מזה הייתי בחופש בחג. חוץ ממפגש אחד, שעליו הייתי מוותרת בשמחה. אמרתי לו את זה, באלגנטיות וברוב טאקט, והגיב בציניות. יודע שזאת השפה שלי.

לא יודעת מה לכתוב.

המיצי בסדר. ישנה בשלווה ליד החלון. יש רוח נעימה ממנו. התעוררה עכשיו לרגע ביבבה. ראתה שאני כאן וחזרה לישון. מיציפלצת המופלאה.

העבודה בסדר.

החיים בסדר.

עדיין לבד, אבל לא יכולה לחשוב כרגע על תקשורת עם בןזוג פוטנציאלי. או על מגע.

החג איפשר לי לראות חברות וחברים שלא ראיתי הרבה זמן. היה מרגיע.

אז ככה, מתנהלת לי בינתיים.