אף אחד לא יכול בלי השני ?!

מכירים את זה שהדמעות חונקות אותכם

אבל אתם לא יכולים לבכות?

שאתם מרגישים שהכול חרא מסביבכם

אבל לא יכולים לעשות כלום?

כן כן , זאת ההרגשה שלי עכשיו

תקופה ח-ר-א

איבדתי את הבן אדם הכי חשוב

לי בעולם , רבתי עם חברות ,

ליתר דיוק מה שעכשיו זה לא מה שהיה פעם.

מחר תעודות ובמקום לשמוח

באלי לבכות , כי התעודה שלי

מאוד מאוד לא טובה,

ואני כ"כ לא רוצה לאכזב את אמא שלי,

חשבתי שהכול כ"כ קל ,

וכמו ילדה מפגרת

אני מחפשת תשובות

לשאלות שאין עליהן תשובה,

עכשיו זה כבר לא חשוב,

פגעתי בכולם,רבתי עם כולם,

ואני יודעת מי שונא אותי ,

והם כ"כ קרובים אלי,

וחושבים שאני לא יודעת,

אני יודעת שהיא לא תקרא את זה כי היא

לא נכנסת לפה,אבל החברה שלי ,

שהייתה הכי טובה ,

גורמת לי להרגיש נדחפת,

חברה אחרת , תמיד מאשימה אותי בהכל,

כל מה שאנחנו עושות,אני אשמה.

ההיא ? אני מתה עליה וגם על השניה,

אבל הראשונה? יודעת שהוא אוהב אותה,

ובכוונה מסובבת לידו את התחת,

מסובבת לבנים תראש ועושה את עצמה ילדה טובה

וחמודה ואומרת לי "לא נכון".

מי שחושב שאני סנובית,פאקצה,

באמת שהוא טועה.

אני לא כזאת.

אבל למה שמישהו יאמין,

לאחפד גם ככה לא אכפת.