ראיתי את הפרק של האוס שלמטופל יש קשר אובססיבי לבובת גומי.

כמובן שכולם לועגים (אק"א 3/4 מהשורות של יו לורי בסדרה) ואז הוא מסביר להם למה הוא שפוי לחלוטין ובחר במודע לפתח קשר רומנטי עם הבובה -
"היא האישה היחידה שלא אכזבה אותי אף פעם."

'סעמק. the man's got a point.

כנראה שנקודת המוצא של 2017 דומה לאשתקד -

מעט פחות נחמד, לא סבלני ומשמעותית יותר ציני.

מוערך קצת יותר אבל פסימי באותה המידה.

נראה שב-2016 הפסקתי לחטוף ביקורות והפכתי ל'יועץ' (כל הדפק!)

סוג של סטטוס-קוו מזורגג.

ואעפ"כ, כנראה שאני לא עושה משהו כמו שצריך.

לו רק הייתה לי הארה...

למה בנות 55+ (מכל העדות והעמים) בטוחות שאני יודע איך להגיע אליכילוב, מתי מתפנה חניה באזור, מתי קו 16 עבר לאחרונה או באיזה רציף עוצרת הרכבת לתל אביב?

אני נראה לכם כמו שוטר תנועה/מודיעין/מדריך תיירים?!?! (פליז, אל תענו לי)

מאסתי במנטרה.

נראה שהשכלתי הפעם לקרוא את הסימנים המעידים ולהגיב בהתאם, ואעפ"כ...

ברוח החג, אאחל לעצמי לחזות קצת יותר טוב את שיבוא ואולי (אולי) להצליח לקרוא נכון מחשבות.

גם כן התחייבויות, תוכניות, אופטימיזם והחלטיות...יש נשים שיודעות מה הן רוצות בכלל?!

(ומסוגלות להשאר עקביות למשך ישבוע אחד)