הבלוג של אמא סיגל

מפרסמת כאן משהו שכתבתי אתמול - הבן שלי עומד להיתגייס עוד כחודש ומה לעשות שאני כל הזמן חושבת וחושבת על זה אומנם כתבתי וגם "ניסיתי לשכנע את עצמי" שהפעם אפרסם את זה רק באמת ביום לפני הגיוס אבל
איני יכולה להיתאפק אז הינה הגירסה נא לא להיתבלבל זה בעוד כחודש הינה 

כשהתעוררתי שעה אחרי לידתך עמירם ועכשיו אתה חיל

שערי שמיים שלחו אותך
אלי
היתה דומיה כבהר סיני
קדושה
עת החזקתיך פעם ראשונה
בחיבוק על מיטת הלידה

ראיתי בך משהו ממני

פיהקת ללא סוף
כאילו עשית מסע ארוך

כשהתעוררתי שעה אחרי ליסתך
הרגשה מוזרה עטפה אותי
האושר עילויי לנשמה

פעם ראשונה בחיים
שבה הרגשתי באמת
מהיא מתנה
מהיא ערגה
מהיא שלווה
השימחה הפנימית המקננת
בליבי
וכשהלכתי אילך לראותך
לתת לך לאכול
בחדר התינוקות
את המבט הזה
לא אשכח לעולם
מלאך זעיר
בין כל התינוקות

עיניים פקוחות
לחיים אדומות כדובדבנים
פה מתוק
אתה היית עטוף
בחיתול לבן -מלאך
חיבקתי אותך אליי
והשקתי אותך מימי 
החיים
מחלב אם שנתן לך
כוחות
שנתן לך תבונה
ובינה
סבלנות וסובלנות
יושר וכינות

נהפכת לעלם אמיתי
בני בני בכורי
משוש עיניי ורוחי

ועכשיו מחר אתה מיתגייס
לצבא הגנה לישראל
מחר אתה חייל

מיזמור דוד לא ישווה
למה שאני מרגישה
שמחת בית השואבה
אינה אלה כלום

לעומת השמחה הפרטית שלי

ליוויתי אותך להרבה דברים
מעון,גנים\ ובתי ספר
אבל
עכשיו אלווה אותך
לגיוס

שמור על עצמך גוזל
עכשיו אתה פורש כנפיים
יודעת שתחזור אליי

וכשתחזור ילד יפה שלי
אחבק אותך חזק

חייל שלי