תקשיבו למה אני גאה כל כך בעמירם ובטל
כידוע לחיילים ביום ראשון אין הסעות חינם ברכבות. אז הבן שלי רצה לנסוע עד לבאר שבע,ולבסיס באוטובוסים.
והרי המצב היום ידוע, שאלוהים ישמור את כולכם כולם בבואכם וצאתכם מביתכם לשלום.
אז עוד יותר כשמדובר בבן שלי, לא שהוא משהו או מישהוא במיוחד הרי כולם מיוחדים כולם אבות לבנים ובנים לאבות.
ביום שישי עבדתי קשה פרטי למרות שיכלתי שלא עבדתי על מנת לתת לו כסף כי הרי ידוע שאין לי ישרארכארט, עבדתי וכשרגליי כאבו חשבתי עליו כשידיי נירדמו והיו עקיצות חשבתי עליו הוא נתן לי את הכוח.
אז ביום שישי כשהוא בא לארוחת ערב, נתתי לו את המאה ש"ח כמובן שהוא לא רצה הוא כזה הכ רתי אותו אמרתי לו אם אתה אוהבת אוי אז קח אותם, ולא משנה לי מה תעשה איתם, אם אתה רוצה לינסוע באוטובוס למרות שאני עבדתי על מנת שתיסע ברכבת עד לבאר שבע, זה שבעים ש"ח אבל מה זה שבעים ש"ח לעומת הבן שלך שאת החיים שלך תתן למענו
הכנסתי לו ליד וקיפלתי ובירכתי אותו שמתי עליו את הי ד שלי ואמרתי לו שאלוהים יברך אותך והוספתי בלב שלי, אינך יודע כמה אתה וכמה אחים שלך יקרים ל י יותר מהחיים שלי.
הוא לקח את זה לא אמר כלום
עכשיו ביום שישי בלילה , אחרי שהחזרי את אח שלומהבילויי, אני אם חשדנית והרי לא סתם אני ניקראת כך, היה לי חשד למשהו שהרי הוא לקח את אחיו, חשדתי שהוא נתן לו את הכסף על מנת שיתן לי.
היסתכלתי בארנק של הבן לא היה שם , טוב שמחתי אבל......
אתמול קיבלתי מאה ש"ח מהעבודה שלי השניה בחמשים חמשים,
היום בבוקר אמר לי טל, אמא יש לי סיור טיול ושכחתי לקנות חטיפים יש לך חמש שקל אמרתי לו בבדיחות יש לי חמישים, הוא אמר לי אני צריך רק חמש לחטיף,{פה עוד לא חשדתי, הרי הוא לא מסרב לקנות כמה חטיפים ולמה זה מספיק חמש קל לחצי מסטיק?:) )
אמרתי לו רק רגע והוצאתי מהארנק חמישים שקל לתת לו אמרתי לו כך זה שלך ופה הוא אמר אני יחזיר לך את העודף , אמרתי לו לא צריך.
{כניראה ביכלל הוא לא רצה שאסתכל בארנק} פתאום גיליתי עוד מאה ש"ח מקופלים אמרתי בהפתעה אה יש לי עוד מאה ש"ח יופי יהיה לי לרב קו חופשי חודשי.
אבל הציק לי שהזיכרון שלי לא נותן לי ליזכור מהיכן יש לי את המאה הנוספים.
בבוקר בעודי חושבת וחושבת פתאום עלתה לי המחשבה כעקיצת דבורה וההכרה בעצם שטל החביא ממני את המאה שקל כי הוא ידע שאבדוק וכשלא ראיתי הכניס לי את זה לתיק
סימן שהבן שלי הגדול נתן לו והשביע אותו לא לספר לי כלום עד שהוא יוצא חזרה לבסיס.
אבל אותי לא מסדרים:))
בעצם אני גאה גם בטל שידע לישמור לא להיתפתות
אבל עמירם באמת!!
עבדתי ולא משנה בעוד שבועיים יהיה לי עוד מאה ש"ח ואז כשהוא יבוא אסתכל עליו בחיוך ואגיד לו המאה הפכו ל 200
אין דבר כזה!!! הוא יקבל אותם בזונדה של אהבה:))
והודעה קצת עצובה לפני שעה תקשר אמא לי אמא עכשיו לשושה ימים לא יצא לי לדבר איתכם רק ביום חמישי בערב אתקשר
אני כבר מחכה :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: