לפני יומיים מלאו לי 16 שנות קיום.
יום אחד הכייפים, באמת.
כל ההודעות, הsmsים, הבלונים, החברים.
בכלל, אובר תשומת לב מכל יום אחר, התגלה לי כדבר מאוד כיפי 
תמיד חשבתי שיומולדת 16 יהיה אחרת, אני ארגיש שונה, אבל לא.
האמת? לא אכפת לי.
גיליתי שיש לי חברים ממש טובים וטוב לי איתם.
"אני חייבת להחליף חברים" תמיד היה בלקסיקון שלי, אך נו מור.
כל מה שצריך בחיים האלה, זה כמה חברים טובים שיהיו איתך,
שיעברו איתך חוויות. לצחוק ביחד,וכן, גם לבכות ביחד.
חברים זה לדעתי אפילו יותר חשוב מאהבה.
הם עשו את היום הזה לאחד הטובים. (חולעליכם, תודה רבה חברים טובים!)
אני מניחה שההחלפת מספר הזה בגיל גרמה לי להסתכל על החיים כאילו מהצד.
זה מוזר, כאילו רק בחנתי את כולם סביבי ולא ממש הייתי שם.
צריך ואף טוב לעשות את זה לפעמים, אני חושבת.
התקופה הזאת בכלליות ממש טובה בשבילי.
מצד שני, העניינים איתו לא מתקדמים לשומקום.
אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק עם האשליה.
*מבינה למה קוראים לזה 'גיל ההתבגרות *
בכל מיק', חדל מלנכוליה.
היום כמה חבר'ה באים לביתי לארוחה מלכותית של בייגל טוסט
ובפל בלגי בהכנה ביתית.
אני מקווה שיהיה כיף, שיהיה שמייח, שאני אראה יפה, שתהיה מוזיקה טובה,
שיהיה טעים!
מעל הכל, אני מאחלת לעצמי שנה בת באת אלף אלפי זונות! 
wish me luck..
בקרוב אצלכם..:)
( רק עוד שנה ליומולדת 17 )