לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

My (Un)simple Life


עוד אחת שכותבת בלוג:)

כינוי:  Un)simple Me)

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

12/2013

תחושת ביטחון


בעיניים חצי עצומות אני מסתכלת עליך שוכב לידי במיטה הגדולה ושנינו צמודים אחד לשני, לוקחים רק רבע מהמקום.
אני מביטה בך כמעט מתוך חלום והחיוך מתפשט לי תוך שניות מאוזן לאוזן.
עוצמת חזרה את העיניים ונושקת לך קלות על הלחי מלאת הזיפים שקצת דוקרים אותי וקצת מדגדגים ונשענת לך חזרה על החזה.
אני לא זוכרת מתי הרגשתי כל כך בטוחה, אני לא זוכרת כבר מתי הרגשתי כל כך מוגנת, כל כך רגועה ודיי בטוחה שאין באמת משהו שעומד בדרך.
אין יציאה לקצונה שמפריעה, אין דת שעומדת בנינו, אין מישהו שמערער אותי במחשבה שאולי זה לא נכון ואולי לא יצא מזה שום דבר, הכל כל כך פשוט שזה קצת מפחיד.
ואז אתה מחזק את החיבוק שלך סביבי ואני לוקחת נשימה עמוקה ארוכה וסופגת את כל הריח שלך שאני כל כך אוהבת. אני מרגישה שאני יכולה להרדם בשקט, שיש לי מי שיהיה איתי, שיש מי ששומר, שיש מי שנמצא וזה לא סתם מישהו, זה ספציפית אתה.
לפני כמה ימים ישבנו במסעדה ודיברנו כמו תמיד ואז שמתי לך את הראש על הכתף, נתת לי נשיקה קטנה ודואגת כזאת על השיער ואמרת לי לא לשכוח שאתה תמיד פה בשבילי, גם לעודד וגם לשמוח וגם לחבק ובשביל כל דבר, שאתה פה בשבילי.
הסתכלתי עליך בחיוך מאושר, נישקתי אותך ואמרתי לך שאני מקווה שברור לך שגם אני פה בשבילך לכל מה שתצטרך.
אנחנו רק חודש ביחד, אנחנו רק חודש ביחד ואני מרגישה בטוחה איתך.
אתם חושבים שאפשר להתאהב בחודש אחד?
שלושת המילים האלה עומדות לי על קצה הלשון כבר כמה ימים ואני לא אומרת כלום כי אני לא אחת שאומרת את זה סתם ואני מפחדת קצת להגיד את זה כל כך מהר אבל אתה באמת לא מבין כמה אתה העוגן שלי, כמה אתה עוזר לי וכמה טוב לי איתך.
ואולי זה נשמע קצת כאילו אני 'מנצלת' אותך או משתמשת בך בתקופה קשה אבל זה כל כך לא ככה.
הרבה זמן חיכיתי לך בתוך תוכי ואני שמחה שזה סוף סוף קורה, כי עדיף מאוחר מאף פעם וכנראה שכל מה שהיה לשנינו בדרך, היה צריך לקרות לפני.

 

 

נכתב על ידי Un)simple Me) , 26/12/2013 16:05  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של &#9829;LadyS ב-26/12/2013 17:54
 



היה לי ערב מושלם.


היה לי ערב מושלם שבכלל לא חשתי שיצא לפועל.

נפגשתי עם ידידים מההלשמה, ישבנו, דיברנו, צחקנו, סיפרנו, שתינו.

2 שליש של קסטיל + צ'ייסר ואן גוך, הרבה צחוק, הרבה כיף, הרבה שביזות שנשכחת עם כל טיפת אלכוהול שנכנסת לדם.

חזרתי הביתה ודיברתי עם חבר שלי, אני רק חושבת על היום שמצפה לי מחר ואני לא שולטת בחיוך שמתפשט לי על הפנים!

ארוחת צהוריים ברק בשר, בערב הצגה, אחר כך פאב או משהו ואז לישון עם הבנאדם שפשוט גורם לי לאושר.

 

הרבה זמן לא נהנתי ככה, הרבה זמן לא יצאתי ככה עם לשתות ועם לשבת ולצחוק מהחיים ועל החיים ופשוט להנות.

המון המון זמן זה לא היה לי ועכשיו זה כן ואני שמחה ואני מאושרת וטוב לי וכיף לי.

 

אז היה לי ערב מושלם, ואני ממש מקווה שהמשך השבוע יהיה כזה ואפילו יותר טוב מזה.

אני רוצה להאמין שאפשר להרגיש ככה, שזאת לא פיקציה ושזה לא פרי הדמיון שהאלכוהול מביא.

טוב לי וכיף לי ואני רוצה להאמין, באמת רוצה להאמין, שעם כל החרא שמסביב, יש דברים שגורמים לאושר.

 

ובנימה אופטימית (באמת לשם שינוי) זאת, שיהיה לכולנו לילה טוב והמשך שבוע נפלא!

נכתב על ידי Un)simple Me) , 25/12/2013 00:49  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של TheRussianGirl ב-25/12/2013 01:16
 



מתחת לפוך.


מכורבלת במיטה, מרגישה מוגנת מתחת לפוך הכבד שעוטף אותי בחום.

לא רוצה לקום, רוצה לשקוע בעולם אחר, עולם של חלומות.

הכל פשוט הרבה יותר כשאני במיטה עם עיניים עצומות.

 

מכורבלת במיטה, מרגישה מוגנת מתחת לפוך הכבד שעוטף אותי בחום.

פה אף אחד לא ימצא אותי, פה אני שולטת על הכל.

אין ריבים ואין בעיות, אין עבודה ואין פגישות.

הכל כל כך שקט פה מתחת לשמיכה, הכי הרבה רעש זה המחשבות וקולות הנשימה.

 

מכורבלת במיטה, מרגישה מוגנת מתחת לפוך הכבד שעוטף אותי בחום.

פה כל הדברים עובדים סוף סוף לפי אותו ההיגיון.

נכתב על ידי Un)simple Me) , 19/12/2013 13:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עזבו אותי באמא שלכם.


הייתי היום באל"ל שזה יום מטווחים כזה שבדרך כלל נמשך איזה אלף שעות וחוזרים באמצע הלילה.

אז קמתי ממש מוקדם בערך ב-5 כדי להגיע בזמן, התלבשתי ממש חם כי קור איימים בחוץ, כמובן שהגעתי בעשרים וחמישה ל-7 שזה סבבה אבל לא יצאנו לפני 8:15.

הגענו למקום, בזבזנו קצת את הזמן, עשינו מטווחי לייזר, אכלנו צהוריים, תקתקנו את היום באמת! סיימנו שם ב-5 וחצי שזה נדיייייייייר ליום כזה! תודה לך שעון חורף!

הגענו חזרה לבסיס ב7 וקצת, החזרנו נשקים הכל שמח, הלכתי עם חברה לקניון ואז התחיל כל הכיף.

שצף הודעות בקבוצה של המדור.

מחר יש לנו איזו פעילות ענפית כזאת שמתחילה בשעה 9:00.

יום רגיל מתחיל ב8:30.

בד"כ שיש דבר כזה, אומרים לחיילים פשוט להגיע לאיפה עד 9:00, נשמע לגיטימי לא?

אז כנראה שלא כולם.

צריך להגיד לחיילים להגיע עד 8:30 כדי שהם לא יעשו כלום חצי שעה עד 9:00, לא יבינו למה אנחנו מביאים אותם חצי שעה לפני בלי סיבה, יתמרמרו (וקצת בצדק) יעבירו את הזמן בשקם ובסוף כנראה גם יאחרו לפעילות נכון? 

זה עדיף על פשוט להגיד להם להגיע עד 9:00.

אין לי כוחות לזה!

אין לי עצבים להתווכח על השטויות האלו!

נמאס לי מהבולשיט הזה!

עכשיו אני כבר צופה שיהיו עוד בעיות ועניינים עם זה שחייל אחד בחופש ואחרת בהפניה. אני רואה את זה בא.

אם זה לא מספיק, מחר אני לתומי רוצה לקחת חצי יום חופש (כדי לא להיות חצופה ולהגיד שאני צריכה לצאת לאיזה שעתיים.) אז המפקדת שלי ביקשה שאני אגיע ב8:15 כדי שנסתנכרן על כל מיני דברים ואמרתי לה שסבבה ואפילו לא קלטתי שבמקום להגיע ב-9:00 אני מגיעה בפאקינג 8:15. עכשיו זה גם לא שאני מגיעה ב-8:15 כי אני רוצה להגיע לפגישה הזאת שהכל מוכן ובלי יותר מידי חפירות. אין לי כח לשטויות האלו. רוצה שהכל יהיה מאורגן ומסודר ויהיו לי תשובות להכל (שברור שזה לא יספיק אבל שיהיה.)

חוץ מזה, אם זה לא מספיק, הגעתי הביתה ורציתי להתקלח, לתומי להתקלח! 

כמובן שעם המזל שלי לא היו מים חמים בכלל! אז הדלקתי דוד וחיכיתי לא יודעת כמה זמן (הרבה יותר מכמה דק'!) ואז נכנסתי שוב להתקלח ושוב לא היו מים חמים! היו כמה שניות של מים פושרים ואז פשוט מיי קרח! אז כמו ילדה מסכנה התקלחתי במים חמים.

הכל פשוט התרכז לערב הזה. אין לי כוחות לזה. אין לי עצבים לזה. לא בא לי על זה.

אחר כך מתפלאים למה אני משתבזת. אחר כך אומרים לי שזה תלוי רק בי ושזה מדרון חלקלק שאפשר ליפול בו נורא בקלות.

אבל עובדה! זה לא בגללי! זה לא באשמתי! זה המצב הזה! המצב המחורבן הזה שקיים בחודש ומשהו האחרונים! שאין לי כוחות אליו!! ונמאס לי ממנו כבר!

אז בחייאת ראבק, עזבו אותי באמא שלכם.

נכתב על ידי Un)simple Me) , 17/12/2013 22:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

20,837

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לUn)simple Me) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Un)simple Me) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)