"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

ביום שלישי אחרי שבע שעות נסיעה הגעתי למחנה קרן אי שם ברמת הגולן..

מי חשב שאני אגיע עד שם כדי לשרת בצה"ל?!

חייבת להודות שהדעה שלי די השתנתה ביומיים שביליתי שם ואני יכולה לראות את עצמי מעבירה שם שנתיים..

פתאום השד לא נראה נורא כל כך..בסך הכל, אני נוסעת עד שם כדי לעשות עבודה של פקידה-טלפונים,סידורי לו"ז,דוחות ועניינים כאלה.

המפקד שלי הוא בחור מאוד נחמד..(חח ולא בכוונה של רומן סוער), יצא לנו לדבר ולהכיר ואני חושבת שאם המפקד שלי הוא בן-אדם טוב אז זה כבר סימן להמשך שירות נעים.

הרי כולם אומרים שמה שחשוב בצה"ל זה האנשים..אז למרות שהייתי שם רק יומיים כמעט כולם-התעניינו בי ורצו להכיר אותי ככה שלא הרגשתי לבד.

פתאום ראיתי שם גם שניים מהשכבה שלי ושמחתי שאני לא היחידה ששלחו אותה לחור הזה ברמת הגולן ושיהיה לי עם מי לנסוע בימי ראשון ולחזור בימי חמישי הביתה אז זה כיף לראות פתאום פרצופים מוכרים.

ואתמול אחרי ארבע שעות נסיעה חזרתי הביתה מחויכת וכולם הופתעו-מה קרה לילדה שלפני שלושה ימים אמרה שהרגל שלה לא תדרוך ברמת הגולן ושהיא רוצה רק יומיות,רק מקלחת של בית ומיטה של בית ומשם פתאום לא אכפת לה לבלות שנתיים הכי רחוק שיש.

אז מה שקרה זה שבאמת ראיתי שהבנות חמודות ואני אתחבר אליהן לאט לאט, שהתנאים לא כמו בבית אבל אפשר להסתדר,שהמפקד אחלה בן-אדם ושיש לי משרד ענק משלי ותכלס, העבודה שלי לא מרובה.

אז נכון, אני יכולה גם להיות פקידה בקרייה אבל בקרייה אני לא אקבל כומתה טורקיז של תותחנים!! יש יותר יפה מזה??

החודש הראשון הוא חודש הסתגלות..יש מישהי שדי עושה את העבודה שלי ואני רק צריכה ללמוד ממנה לאט לאט כי המקום שלה בכלל בנשקייה,
הבנתי שבחודש הראשון אני לא אסגור שבת אז אני יוצאת חמשושים בחודש הקרוב ואני מקווה בחודש הקרוב למצוא את המקום שלי בין כולם ולהכיר את האנשים שאני הולכת לבלות איתם שנתיים מחיי.

שכחתי שבכלל התחילה שנה חדשה אז שתהיה לכולנו שנה מלאה בהצלחות,בכיף,באופטימיות וברגעים בלתי-נשכחים.
התחלתי את השנה הזאת במקום חדש אז אני אאחל לעצמי שיהיה לי טוב שם למרות המרחק מהבית ושאני באמת אהנה מהשירות שלי בסופו של דבר.. 

שיהיה סופ"ש נעים וכייפי..