"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

סבא יקר שלי,

כבר שנה בדיוק שאתה לא איתנו ומחר נעמוד כולנו סביב הקבר שלך להזכיר אותך..

סבא, שתדע שכל יום שעבר מאז מותך תמיד היית אצלי במחשבות.

ביום שהתגייסתי חשבתי עליך,ובכל אירוע משמעותי אחר שקרה לי במהלך השנה הזאת חשבתי..איפה סבא שהתגאה בי?

שלחתי השבוע לאמא תמונה בוואטספ מהשבוע שטח שעבר עלי..

התגובה שלה הייתה- "יפה, חבל שאבא שלי לא רואה אותך.."

תמיד ידעתי שלא משנה מה אני אעשה תהיה גאה בי יותר מכולם, תראה את התמונות שלי לכל אחד ותגיד שאני הנכדה הכי יפה שלך והכי מיוחדת גם אם אני סתם ילדה רגילה.

שתדע סבא שתמיד שאני מתחילה לכתוב עליך יורדות לי הדמעות כמו עכשיו,

שכל השנה הזאת ששמעתי מישהו מדבר על סבא שלו, הלכתי לצד ולא רציתי לשמוע..

כי סבא שלי כבר לא כאן ולא אכפת לי מאחרים.

הלוואי שהיית יודע כמה אני מתגעגעת אליך, למחמאות שלך, למתנות ולאהבה האינסופית שרק סבא יכול להעניק.

לעמוד מול הקבר שלך זה המעט שאנחנו יכולים לעשות...

לו רק יכולתי הייתי רוצה להביא לך חיבוק לשנייה אחת ולספר לך איפה אני בצבא ולהראות לך תמונות שלי כחיילת כי לא הספקת לראות אותי על מדים.

מעניין אם היית שם לב שקצת השמנתי בצבא למרות שתמיד אמרת לי שאני יפה בכל מצב..

לא משנה אם יעבירו גם עשר שנים אתה תמיד תהיה אצלי בלב ואני אצטער על זה שהמחלה הארורה הזאת לקחה לנו אותך טרם זמנך ובכל אירוע חשוב  שיקרה לי בחיים ולא תהיה איתי אני אסתכל על השמיים ואקרוץ לך כדי שתראה אותי ואז תקרוץ לי בחזרה כמו שתמיד היינו עושים..

הפכתי לקרבית השבוע.(וזאת התמונה שאמא הצטערה שסבא שלי לא רואה..)

שיהיה לנו סופ"ש מהנה וארוך!