הסיבה שלא עידכנתי שבועיים היא לא בגלל שישבתי בכלא..
פשוט הסופ"ש כל כך קצר שלפעמים אני לא מספיקה אפילו לעדכן ואז מגיע יום ראשון וצריך לחזור לבסיס.
קראתי לפוסט מהרכבת לכלא מכיוון שקראו לי השבוע שני סיפורים מצחיקים שאשתף אותכם בהם:
סיפור הראשון קרה ביום ראשון ברכבת- נסעתי מתל אביב לחיפה ומולי ישב חייל שלא הפסיק להחליף איתי מבטים..
קורה שאני בוחנת אנשים מכף רגל ועד ראש ברכבת או במקומות אחרים כי משעמם לי אבל לא קורה שהאנשים האלה בוחנים אותי בחזרה והפעם זה כן קרה!!
אני והחייל האלמוני מחליפים מבטים עד התחנה לפני שהוא היה צריך לרדת ששם הוא כותב הודעה בטלפון שלו בנוסח הזה-"מה נסגר עם כל המבטים האלה? אם את רוצה להמשיך לדבר, תעני ואם לא אז תחזרי אלי את הטלפון.."
עניתי לו - חחחח מה שנכון נכון" ואז שאלתי אותו- איך קוראים לך? איפה אתה משרת? וכל זה היה בהודעות בזמן שאנחנו יושבים אחד מול השני.(האנשים של היום..) בקיצור, הוא ירד בתחנה אחר כך ואמר לי- "העיניים שלך פשוט מהפנטות"..
תחנה אחר כך גיליתי שהוא שכח את האוזניות שלו ברכבת אז לקחתי אותם למקרה שנפגש שוב אי פעם...
הסיפור השני קרה ביום שלישי- המפקד שלי אמר לי פתאום-"דנה את מלווה עכשיו את החייל שלנו לכלא.."
נסעתי שעה וחצי מהבסיס לכלא 6 כדי ללוות חייל וזה היה משעשע...
כולם שאלו אותי-לאן נעלמתי? והתחלתי לעבוד על אנשים שאני בדרך לכלא לשבועע כי סירבתי פקודה וכמה נחמד שגם אנשים האמינו לי!!
שהגענו לכלא כמו כל דבר בצבא הדברים הלכו ממש ממש לאט ויצא שלא הייתי בבסיס איזה שבע שעות כי נבחרתי ללוות חייל לכלא וזה עלה ל כמעט במוות כי הנהג שנסעתי איתו היה משוגע!! כמו כל החיילים בצה"ל!
בקיצור, נסיעות ברכבות זה דבר נחמד כי כל שבוע אני מכירה אנשים חדשים ומצחיקים.. ועכשיו אני יכולה לסמן וי שהייתי בכלא צבאי.

חזרתי הביתה לפני שעתיים לסופ"ש שיימשך עד יום ראשון כי החלטתי לחתום יום חופש..
אז שיהיה לכולנו סופ"ש מדהים!!! 