הורדתי שערות ברגליים, ופצעתי את עצמי בטעות.

זה תמיד קורה, זה תמיד מעצבן, אבל "משום מה" הפעם, כשראיתי את הדם קצת שמחתי.

הרגשתי שזה הגיע לי.

שמגיע לי לסבול.

השמנתי, המון, אני מפחדת לדעת כמה אני שוקלת.

אני פרה מגעילה. מסתגרת בבית.

אני מאוד קרובה להכרזת צום 72, מאוד. אוף, רוצה לצאת מהבית בשביל להפסיק לאכול. לעבור דירה. לגור לבד. לצום עד מי יודע מתי.

 אומרים שאחרי 21 יום הגוף מתרגל. אם נצום 21 יום הגוף יתרגל? :)

הכנתי תוכנית בת חודש:

ממחר שבוע דיאטת כרוב. 3 ימים שיטת הנקודות של שומרי משקל. עוד שבוע של דיאטת כרוב. שבוע שומרי משקל. אחרי זה נראה.

אם יהיה ממש חם, עניין הכרוב לא יעבוד. זה מרק.

אני צופה לרדת בכמעט חודש הזה 5 ק"ג.

רזה. רזה. רזה.

זה מה שאני רוצה להיות.

ואני אהיה רזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שונאת את עצמי.

פרה.

מגעילה.

מכוערת.

דוחה.

טיפשה.

אין לי כוח להמשיך, גם ככה לא תאמינו לי.

גם ככה הבלוג הזה בקושי מעניין מישהו.

בקושי קוראים אותי.

אני פשוט אוויר. חסרת חשיבות.

גם בחיים, גם באינטרנט.

שונאת את העולם המסריח הזה.