בלוגהה

הזמן ממשיך, לא עוצר לאף אחד. בנתיים רואים באופק את סוף הקורס (תאריך סיום משוער, 27 לחודש) ואת חודש היומיות המיוחל, מנסים להתגבר על תחלואי הגוף וחושבים מחשבות חיוביות, הכל כדי שהזמן יעבור מהר ונעים יותר.

בין אפריל של פסח ויוני של שבועות יש את מאי שנוצר בו חג חדש, הוא חל כשבוע עם שלושה ערבי שבתון, חג האירוויזיון שמו.

כמה שאני שמחה בכל פעם שהטקס מתקרב, והשנה יש שלושה, מה שמשלש את החגיגה. נורא מתחשק לי לכתוב את הדעות שלי על השירים, על התלבושות ועל מי העתיק ממי וממתי, אבל אין לי כח לכתוב את כל זה ואני בטוחה שלאף אחד אין כח לקרוא פוסט ארוך בנושא. רק אציין שהפייבוריטים שלי הם שבדיה עם זמרת האופרה המעולה שנראית כמו טרנסקסואל או לפחות כמישהי עם זרועות שריריות מדי ופנים שנמתחו יתר על המידה ומולדובה שהתהדרו בתלבושות אתניות צבעוניות ומגניבות ושיר מקפיץ וקצבי, אם מתעלמים מהעשרים שניות הראשונות של השירה המוזרה שלה.

השיר שלנו לא רע בכלל ויש לו סיכוי להגיע למקום מכובד. לא שזה משנה משהו כי בשיטה החדשה העולים האוטומטיים לגמר הם ספרד, אנגליה, צרפת, גרמניה והמנצחת. זהו, נעצור כאן.

אז בנתיים נמשיך להיות אופטימיים, ולזכור שבקצה המנהרה יש אור שמש של חופים ברזילאיים.