בלוגהה

בנתיים הדברים נבנים יפה. מדהים אותי בכלל שאני מרגישה ככה בהתחשב בכך שלפני חצי שנה בכלל התלבטתי אם להמשיך איתו את הקשר. לא שהטייק הזה התחיל בצורה פשוטה יותר, פחדתי מאוד להפגע ולא הייתי בטוחה שהדברים באמת ישתנו מהפעם הקודמת, החשש הזה היה כה חזק שהגענו למצב האבסורדי בו דיברנו המון, בילינו ימים ולילות יחד ולמרות הזוגיות הצפופה לקח לי חודש שלם לאשר לו שמבחינתי אנחנו זוג רשמי, עד לאותה נקודה היינו ה"בלתי מוגדרים" הכי מבלבלים בסביבה.

אז הפעם אני לא מרגישה לחץ מצדו, הוא יודע לתת לי את הזמן שלי להתרגל למים ולפעמים אני אפילו מזמינה אותו מיוזמתי לשחות. אני בתמורה נזכרת בהדרגה איך להיות האדם החם והאיכפתי שידעתי להיות בעבר. אני מקווה שזה לא יגמר שוב בכאב.

יש לי עוד כל כך הרבה נושאים לשתף, אני צריכה להכנס לכאן יותר.