כל כך הרבה פעמים אני נכנסת לקרוא את ה"עדכונים בבלוגים הקבועים" ולי עצמי אין זמן או גישה נוחה לכתיבה. לו יכולתי לכתוב בכל פעם שהתרוצץ לי פוסט בראש הבלוג הזה היה נראה פחות מנומנם ויותר מגוון- עד שאני אשכרה נכנסת לפה אני מרגישה צורך לעשות עדכון מצב וזהו.
אני צריכה להיות זמינה יותר לאינטרנט שלא דרך סמארטפון. מעניין אם אלו שאני מגיבה להם התגובות של הבלוג בכלל שמים לב לכך אחרי שבוע-שבועיים.
כן.
אז מה קורה וזה? פיזיקה בעיקר. החלטתי להשלים את הבגרות, לא זכרתי שאני כל כך חרשנית, אני מקדישה לזה די הרבה זמן ומתעדפת את זה במקום גבוה יותר מסלסה ומכון כושר. התוצאה היא שלמרות הזמן המושקע אני עדיין התחושה של פיגור בחומר ועכשיו אני מרגישה גם רופסת ועושה הפסקות ארוכות מדי בריקוד עד כדי העלאת חלודה.
מה שכן בכל זאת נחמד בנוגע לסלסה הוא שגררתי כבר פעמיים את דיבל ולטענתו הוא מתחיל לאהוב את זה, הוא חושב שבחתונה של אחיו שתתקיים בסוף יוני תהיה מוזיקה מתאימה מה שנותן לו דרבון כלשהו לבוא, ולי את הלגיטימציה להציק לו להגיע. אם אכן תהיה מוזיקה מתאימה והוא לא יהיה מספיק מתקדם עד אז אני הכי הולכת לרקוד עם אמא שלו. בפעם האחרונה שהלכתי הצלחתי גם לגרור חברה מהעבודה שהביאה כתגבור עוד שתי חברות שלה. החברות אהבו, היא נכנסה לשוק אבל אמרה שאני תותחית, הידד!
מה עוד?
לא זוכרת, מאוחר לי ואני צריכה ללמוד. אה, ועבודה.
מבטיחה להכנס יותר, מקווה להשקיע מספיק בחומר הלימודי כדי שארגיש שמותר לי להתחבר מדי פעם ולכתוב.
נשתמע.