תדירות הכניסה שלי לישראבלוג אינה גבוה כשהייתה, אני לא בטוחה אם זה בגלל העומס או בגלל העובדה שלאחרונה אני נוסעת לעבודה עם בן הזוג ולא באוטובוס שם היה עיקר זמן העיון שלי בבלוגים.
בכל מקרה, אני כאן וחיי נותרו משמימים כשהיו.
בן הזוג עבר לסביבה כך שלפגוש אותו זה כבר לא פרויקט שמצריך פינוי טוטאלי של כמה שעות עד יום וחצי.מדובר בשדרוג מבורך במיוחד עם לימודי הפיזיקה שיושבים לי על הראש ומלחיצים.
לאחרונה הוא החליט בעידודי הנמרץ לעבור לאורח חיים בריא יותר. מה זה אומר? שרוב הג'אנק שהוא אכל ירד מהתפריט, בצק עלים ושטויות עתירות שומן מתפוגגות אף הן, ובקרוב אנחנו הולכים לחפש לו מכון כושר באיזור.
בתחילה חשבתי שהוא לא יעמוד בזה ושאולי אני דורשת ממנו יותר מדי אך הוא אמר שהוא מסכים איתי שהוא צריך לעשות שינוי בנושא ושהוא צריך ממני דחיפה.
כשבוע אחרי שהוא התחיל לקחת את הנושא ברצינות הוא סיפר לי בהתלהבות שאנשים כבר התחילו לשאול אותו עם רזה. אני מקווה שהמחמאות הראשונות הללו לא ייגרמו לו לנוח על זרי הדפנה והפחמימות הריקות, ושהוא לא אוכל שטויות בלי לספר לי. כן, אני מודעת לזה שאני נשמעת שתלטנית נורא אבל הוא זה שמתקשר אלי בחדר האוכל לשאול אותי מה עדיף לקחת , ואני משתדלת לענות לו בסבלנות ולהסביר לו את היתרונות והחסרונות של המזונות השונים כדי שידע בעתיד לבחור לבד ולהמנע מקניות הביתה של אוכל משמין ולא בריא.
שיעורי הפיזיקה גורמים לי לגל מצב רוח הניתן לחיזוי מראש.
יום ב' אחרי השיעור- "אומג!!! לא הבנתי כלום! אני מטומטמת"
יום ה' אחרי השיעור- "מ.. מה?"
יום ו' אחרי התגבור- "אהה... אוקי, הבנתי"
אני מתה לסיים על זה כבר אבל אני צריכה להזכיר לעצמי מדי פעם שאני חייבת לעשות את זה כמו שצריך כדי להתקבל לבן גוריון.
ובחזרה לבן הזוג.
לאחרונה היו לנו כמה ריבים קטנים שלא הייתי מייחסת אליהם חשיבות אם לא היו קורים בתדירות שבה הם קרו. ניהלנו שיחות, ניסינו ליישר את ההדורים ואני מקווה שהם לא יקרו שוב, כי כמה שהם קטנים כך הם מתישים כשהם מגיעים בצבר. העובדה שהוא לא אדם שממהר לכעוס ודי רגוע באופן כללי גורם לי לפעמים לחצות את הגבולות שלו בלי לשים לב ולהבדיל, אני אדם חסר סבלנות וסרקסטי שאוהבת שהדברים מתקתקים מהר, השוני הזה בינינו גרם לחלק נכבד והויכוחים וכעת אני לפעמים יכולה כמעט להרגיש מתי הוא מחזיק את עצמו שלא להעלב ממני או לקחת אותי בצורה קשה ואני לא יכולה שלא להעריך אותו על זה.
יש לי כל כך הרבה שאני רוצה להגיד וכמו כל פוסט בזמן האחרון אני רק יכולה לקוות שיהיה לי את הזמן והמוזה הנכונה להכנס ולכתוב.
ל"ג בעומר שמח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: