בלוגהה

זנחתי פה לגמרי. כל כך הרבה פעמים בחודש האחרון רציתי להכנס רק כדי להגיד שלום ותמיד שכנעתי את עצמי שללמוד זה יותר חשוב. כמובן שאת הזמן ה-לא פנוי שלי הייתי מבזבזת בדרכים אחרות. הפכתי מכורה לפינצטה למשל.

את הקאונטר בצד אמחק בסיום הכתיבה, סיימתי עם הכדורים ההם ואני מרוצה מאוד מהתוצאות ומהעובדה שתופעת הלוואי היחידה שלהם נעלמה כלא הייתה תוך שבוע (ברוכות השוות שפתיים-שלא-נראות-כאילו-הן-תאונת-בוטוקס-מצערת).

אמנם יש לי עוד מועד בחינה אבל החומר הכבד באמת כבר מאחורי.

מה שנחמד בכל הסיפור הוא שלפני שבוע היו נושאים שלא ידעתי בכלל. לפני שלושה ימים היו שאלות שהייתי רואה וחושבת לעצמי "הו! אני יודעת!" וכשהייתי בודקת תוצאות התשובה היחידה הנכונה הייתה "אויש איך לא שמתי לב לזה.." מה שעוד יותר הלחיץ אותי, ולמרות כל זאת, ואולי גם בעזרת העובדה שהשאלונים היו קלים מאלו שראיתי בשנים האחרונות- הלך לי טוב מהצפוי. גם תשובות כבר ראיתי, אחד השאלונים צפוי להיות 85-90 והשני 80-85. לא רע בכלל לחומר שאני נתקלת בו פעם ראשונה ושהיה לי דעה קדומה נוראית לגביו. הדבר היחיד המעצבן הוא שדווקא החומר שנחשב להכי קל, זה שמרוב שהוא קל דחיתי את העיון בו- דווקא הוא זה שאחראי לכעשר נקודות שנעלמו לי.

עוד נחמד הוא שהמערבולת הרגשית הזו הסתיימה. בתחילת השבוע רק פינטזתי על כל הדברים הכיפים שאעשה בקיץ הקרוב והכנתי לי רשימה מגוונת שמתחילה בלעשות לק, עוברת בפירסינג ומסתיימת בלארגן חגיגות יומולדת וצניחה חופשית- אלא שהייתי חייבת להזכיר לעצמי תכופות שאני חייבת לקרוע את התחת ולקבל ציון שאהיה מבסוטה עליו אחרת לא אוכל להינות באמת וסתם אהיה מאוכזבת מעצמי קשות כי לאי הצלחה במבחן השפעות מרחיקות לכת על התוכניות שלי לשנתיים הקרובות.

עד הפעם הבאה (והיא תהיה קרובה בהרבה מהשממה שהייתה פה עד עכשיו)

מאירועי הפרקים הבאים-

לבנדוד/אח יש יומולדת ביום חמישי, הרבה חבר,ה שלא ראיתי מלא זמן יהיו שם ורובם מגיעים עם בני זוג, גם דיבל יגיע וזו תהיה הפעם הבאה שהוא פוגש מישהו מבני משפחתי. איך יהיה המפגש? האם הוא ייצור רושם ראשוני טוב יותר מזה של האקס (שמה כסף שכן)? כל זאת ועוד...

(בטח אשכח לכתוב על זה באמת)